Beit Yosef Even HaEzer 2 – בית יוסף אבן העזר ב‏ – Tur

(א) לא ישא אדם אשה אלא הוגנת לו, פירוש - שלא יהא בה שום פיסול. שכל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כשהקדוש ברוך הוא מעיד על השבטים אינו מעיד עליו וכאילו חרשו לעולם כולו וזרעו מלח. פירוש - שמביא שממה לעולם והויין לו בנים שאינם מהוגנים. ואין הקב״ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסים פי׳ שאין בהן שמץ פסול. ואיזהו סימן היחס? זה השומע חרפתו ושותק, דאמר רב יחסותא דבבל שתיקותא.
מ״מ משפחה שנתערב בה ספק פסול אין צריך לרחקה, שכולן טהורים לעתיד לבא. במה דברים אמורים לישראל, אבל כהן לא ישא מהן כדלקמן. (ב) וכל הארצות סתמן בחזקת כשרות הן עומדות. ואיש או אשה שיבא לינשא אין צריך לבדוק אחריהם כלל. אבל רש״י פי׳ איש שבא לישא אשה צריך לבדוק אחריו קודם שישיאוהו, וכ״כ הרמ״ה. ופירוש הא דאמר כל המשפחות בחזקת כשרות, היינו מאן דאית ליה חזקת כשרות א״צ לבדוק אחריו, אבל מאן דלית ליה חזקת כשרות כגון שאין משפחתו ידועה צריך ראיה ליוחסים, ואין עד אחד נאמן. אף על פי דלא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולים, ה״מ פסולי כהונה אבל פסולי קהל אם בא לישא ישראלית לא שבקינן עד דמייתי ראיה שמא עבד הוא ע״כ. ולי נראה דלישנא דכל המשפחות בחזקת כשרות אינו משמע כדבריו דאיירי במאן דאית ליה חזקה.
ור״ת פירש שאין בדיקה אלא לכהונה, ודקתני הנושא צריך שיבדוק בד׳ אמותיה פירוש שאין בנו כשר לשמש על המזבח, ואין בתו כשרה לכהן המשמש על המזבח אלא א״כ ישא אשה בדוקה. ואפילו לכהונה דווקא האיש בודק אחר האשה, אבל אשה כהנת אינה צריכה לבדוק אחר האיש, שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין. אבל ליוחסין שאין בו צד כהונה לא בעי בדיקה ע״כ.
ומשמע מדבריו דליוחסי כהונה בעי בדיקה. וכן כתב הרמב״ם ז״ל כל הכהנים בזמן הזה בחזקת כהנים הם ואינם אוכלין אלא בקדשי הגבול, והוא שיהיה תרומה של דבריהם כגון חלה ותרומה בזמן הזה. אבל תרומה של תורה אין אוכלין אותה אלא כהן מיוחס. ואיזהו כהן מיוחס? שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן ופב״פ הכהן עד איש שא״צ בדיקה והוא ששימש ע״ג מזבח, שאילו לא בדקו ב״ד הגדול אחריו לא היו מניחין אותו לעבוד ע״כ.
ונראה דאפילו ליוחסי כהונה א״צ בדיקה דהא מסיק על ההיא משנה דהנושא אשה צריך לבדוק בד׳ אמותיה אמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר׳ מאיר אבל חכמים אומרים כל המשפחות בחזקת כשרות הן ואמר רב אחא בר גוריא אמר רב אם קרא עליו ערער צריך לבדוק אחריו. אלמא דמסתמא אין צריך שום בדיקה. ומיהו אפשר אע״ג דלחכמים אין צריך בדיקה הלכה כסתם משנה שצריך בדיקה לכהונה באשה.
כתב הרמב״ם ז״ל אע״ג שכל המשפחות בחזקת כשרות הן ומותר לישא מהם לכתחלה, שתי משפחות מתגרות זו בזו תמיד, או משפח׳ שהיא בעלת מצה ומריבה תמיד, או איש שהוא מרבה מריבה תמיד עם הכל והוא עז פנים ביותר חוששין להם וראוי להתרחק מהם שאלו הן סימני פסלות. וכן כל הפוסל אחרים תמיד כגון שנותן שמץ פסול במשפחות או ביחידים ואומר עליהן שהם ממזרים, חוששין לו שמא ממזר הוא ואם אומר עליהם שהם עבדים חוששין לו שמא עבד הוא שכל הפוסל במומו פוסל.
וכן מי שיש בו עזות פנים ואכזריות ושונא הבריות ואינו גומל חסד חוששין לו שמא גבעוני הוא, שסימני ישראל עם קדוש – ביישנין, רחמנים, וגומלי חסד. (ד) כל שקורין לו ממזר או נתין או חלל או עבד ושותק חוששין לו ולמשפחתו ואין נושאין מהם נשים בלא בדיקה. (ג) וכן כל משפחה שקרא עליה ערער והוא שיעידו שנים שנתערב בהן ממזר או חלל או שיש בהן עבדות הרי זו ספק ואם ממשפחות כהנים לא ישא ישראל אשה ממנה עד שיבדוק עליה ד׳ אמהות שהן שמנה אמה ואם אמה ואם אבי אמה ואם אם אבי אמה וכן הוא בודק על אם אביה ואם אם אביה ואם אבי אביה ואם אם אבי אביה ואם המשפחה שקורין עליה ערער לויים או ישראלים מוסיף לבדוק זוג אח׳ ונמצא בודק י׳ אמהות שהעירוב בלוים וישראלים יותר מבכהנים אבל א״צ לבדוק במשפחת האב של אשה אף על פי שקרא עליה ערער ואשה הניסת להם אין צריכה לבדוק שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים ע״כ. מ״ש כל שקורין לו ממזר או נתין וכו׳ פר״י ז״ל היינו דוקא כשנתערב במשפחה ממזר או נתין ואחד מן המשפחה קורא אותו ממזר או נתין ושותק אז הוי הוכחה שהוא הוא אבל אדם בעלמא שקורין אותו ממזר או נתין ושותק לא הויא שתיקתו הודאה. (ו) לעולם ישתדל אדם לישא בת ת״ח, ולהשיא בתו לת״ח, שאם מת או גולה מובטח לו שיהיו בניו ת״ח. לא מצא בת ת״ח, ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור, ישא בת ראשי כנסיות. לא מצא בת ראשי כנסיות, ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה, ישא בת מלמדי תינוקות. ואל ישיא בתו לעם הארץ. ולא ישא בת ע״ה שהן שקץ ונשותיהן שקץ ועל בנותיהן הוא אומר: ארור שוכב עם כל בהמה (דברים כ״ז:כ״א). ולא בכל ע״ה קאמר אלא במי שהוא חשוד לעבור להכעיס. (ז) לא ישא אדם אשה לא ממשפחות מצורעים ולא ממשפחות נכפין, והוא שהוחזקו ג׳ פעמים שיבאו בניהם כך, אבל אם לא הוחזקו אלא ב׳ פעמים שרי. (ח) ע״ה לא ישא כהנת. ואם נשא, אין זיווגם עולה יפה, שתמות הוא או היא מהרה או תקלה יבא ביניהם. אבל ת״ח שנושא כהנת ה״ז נאה ומשובח תורה וכהונה במקום אחד. (ט) לא ישא בחור זקנה ולא זקן ילדה שדבר זה גורם לזנות. (י) לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה. וכתב הרמב״ם ז״ל ואם הודיעה תחלה שהוא נושא אותה לימים ידועים מותר. (יא) לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת, שמא יזדווגו הבנים זה לזה, ונמצא אח נושא אחותו. ואדם גדול ששמו ידוע וזרעו מפורסם אחריו מותר. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון