Beit Yosef Yoreh Deah 399 – בית יוסף יורה דעה שצט‏ – Tur

(א) הקובר מתו קודם הרגל בענין שחל עליו אבילות ונהג בו אפילו שעה אחת קודם הרגל הרגל מפסיק האבילות ומבטל ממנו גזירת ז׳ וימי הרגל עולין לו למנין ל׳ הרי שבעה לפני הרגל וימי הרגל ומשלים עליהם השלשים ודוקא שנהג אבילות באותה שעה אפילו לא נהג אלא דברי׳ שבצינעא כגון ששמע שמועה קרובה ביום שבת שחל להיות ערב הרגל שאף על פי שאינו נוהג אלא דברים שבצינעא הרגל מפסיק אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבילות או שהיה קרוב לחשיכה ולא היה יכול לנהוג אין הרגל מבטל האבילות וכל שכן אם לא ידע במיתת המת קודם הרגל שאין הרגל מבטלה אלא נוהג ברגל דברים שבצינעא ומונה ז׳ אחר הרגל ובאותם השבעה מלאכתו נעשית ע״י אחרים ועבדיו ושפחותיו עושין בצינעא בתוך ביתו דכיון דכבר נתבטל בשבעת ימי הרגל ממלאכה אף על פי שלא נתבטל מחמת האבל אלא מחמת הרגל מ״מ סוף סוף נהג כדין אבילות בענין המלאכה הילכך אין להחמיר בו כמו בשאר אבילות ומלאכתו נעשית על ידי אחרים וכל ימי הרגל רבים מתעסקים בו לנחמו הילכך אין מתעסקין בו לנחמו אחר הרגל ורגל עולה למנין שלשים שהרי דין שלשים דהיינו גיהוץ ותספורת נוהגין ברגל וכתב הרמב״ן ולא מתורת רגל לבד אסור בהן אלא אף מתורת אבל שהרי מתורת הרגל מותר ללבוש בגדים מגוהצין חדשים ולבנים ונוטל צפרניו במספרים ושמח שמחת מריעות והבא ממדינת הים ומבית השביה ומשאר דרכים שמנו חכמים מותרין לספר ולכבס ומדין אבילות אסורים בכולן כמו בחול שהוא אסור בתספורת ובגיהוץ בין לכבס בין ללבוש ואפילו הבא ממדינת הים ואסור בשמחת מריעות ואסור בנטילת צפרנים במספרים ומדברי א״א הרא״ש ז״ל יראה שאינו אסור כלל מתורת אבילות אלא בדברים האסורין לו מתורת הרגל. (ב) הקובר מתו ברגל בחה״מ נוהג דין אנינות כל זמן שאינו נקבר ולאחר שיקבר נוהג דברים שבצינעא והרמב״ם כתב שאינו נוהג אפילו דברים שבצינעא ולא נהירא והרגל עולה למנין שלשים שמשלים עליהם שלשים אפילו קברו בחג ולא אמרינן דחג שמיני עצרת מבטל ומתעסקין ברגל לנחמו ולאחר הרגל מתחיל למנות שבעה וכשיכלו ז׳ למיתת המת אף על פי שעדיין לא כלו ז׳ ימי האבילות מלאכתו נעשית ע״י אחרים ואין רבים מתעסקין בו לנחמו כגון אם קברו בג׳ ימים אחרונים של הרגל מלאכתו נעשית ע״י אחרים בג׳ ימים אחרונים של האבל. (ג) ואם נהג ז׳ לפני הרגל והרגל פגע בו תוך שלשים הרגל מבטל ממנו גזירת שלשים אפילו אם חל יום ז׳ בערב הרגל דמקצת היום ככולו ועולה תחלתו לסוף ז׳ וסופו עולה לתחילת שלשים ומותר לספר ולכבס ולרחוץ ערב הרגל וכן אם חל יום שמנה בשבת שבערב הרגל מותר לספר ולכבס ולרחוץ בע״ש ואם לא גילח בע״ש או בערב הרגל מותר לגלח אחר הרגל שכבר נתבטל ממנו גזירת ל׳ אבל תוך הרגל לא יגלח כיון שהיה אפשר לו לגלח קודם הרגל ואם חל שביעי שלו בשבת בערב הרגל אסור לגלח בערב שבת ומותר לגלח אחר הרגל וכן בתוך הרגל כיון שלא היה יכול לגלח קודם הרגל ואם חל יום ששי או יום ראשון שלו ערב הרגל מותר לספר ולכבס כיון שאי אפשר לו לעשותם בלילה אבל אסור לרחוץ עד הלילה כיון שאפשר לו לרחוץ בלילה אף על פי שמותר לכבס מבעוד יום אסור לו ללובשן עד הלילה וריב״א כתב כמו שאסור לרחוץ כך אסור לכבס כל היום ומיהו בערב סמוך לחשיכה מותר בשניהם וא״צ להמתין עד הלילה והרמב״ם כתב שאינו מותר לא לגלח ולא לרחוץ ולא לסוך ולא לעשות שום מלאכה עד שנכנס י״ט וי״ט מפסיק שאר הז׳ ולאחר י״ט משלים ל׳ מיום המיתה וסברא ראשונה הוא סברת הראב״ד ולזה הסכים א״א ז״ל. (ד) והא דרגל מבטל גזירת ל׳ דוקא בשאר מתים אבל באביו ואמו אינו תלוי בשלשים אלא אסור לספר עד שיגערו בו חביריו ומיהו כתוב בספר המצות דוקא שפוגע בו הרגל בתוך ל׳ אבל אם עברו שלשים ואח״כ פגע בו הרגל או אפילו אם חל יום ל׳ ברגל הרגל מבטלו. (ו) ר״ה ויום הכפורים חשובין כרגלים לדחות האבילות ועולין בשביל ז׳ ימים אף על פי שאינו אלא יום אחד כעצרת. (ז) וזה הכלל לכל המועדים: נהג שעה אחת לפני הפסח אותה שעה חשובה כשבעה ושמונת ימי הפסח הרי ט״ו ומשלים עליהן ט״ו. (ח) שעה לפני עצרת חשובה כשבעה ועצרת חשוב כשבעה כיון שאם לא קירב קרבן עצרת בעצרת יש לו תשלומין כל ז׳ חשוב כשבעה הרי י״ד ומשלים עליהם י״ו וי״ט שני של עצרת עולה למנין י״ו כיון שאנו בקיאין בקביעותא דירחא ואין אנו עושין יום טוב שני אלא משום מנהג חשוב כחול ועולה למנין י״ו. (ט) שעה לפני ראש השנה מבטל ממנו גזירת ז׳ ור״ה הרי י״ד ומגלח ערב יום הכיפורים שמבטל ממנו גזירת שלשים. (י) שעה אחת לפני יום הכיפורים ויום הכיפורים הרי י״ד ומגלח ערב החג. (יא) שעה אחת לפני החג והחג י״ד ושמיני עצרת שהוא רגל בפני עצמו חשוב כז׳ הרי כ״א ויום ב׳ של שמיני עצרת שהוא כמו חול כדפרישית הרי כ״ב ומשלים עליהם ח׳.
וי״א שהקובר מתו קודם ר״ה אין י״כ מבטל ממנו גזירת ל׳ וכן אם קוברו קודם יום הכיפורים אין החג מבטל ממנו גזירת שלשים דתרי קולי בחדא אבילות לא עבדינן שיבא רגל אחד ויבטל גזירת שבעה ויבא רגל אחר ויבטל גזירת שלשים וכן דעת בה״ג שכתב היכא שמת לו מת שעה קודם ר״ה עולה למנין שבעה ור״ה שבעה הרי י״ד וז׳ שבין ראש השנה ליום הכיפורים הרי כ״א ויום הכיפורים שהוא כרגל חשוב כשבעה הרי כ״ח יום ונקיט בתר יום הכיפורים ב׳ ימים וסברא ראשונה היא סברת הרמב״ן ולזה הסכים א״א ז״ל. (יב) כתב ה״ר שמשון הקובר מתו שעה אחת לפני הרגל שאותה שעה והרגל חשובין כי״ד ומיד אחר הרגל יש לו דין שבוע ג׳ לענין שיושב במקומו ואינו מדבר אפילו בר״ה ועצרת שאינו אלא יום אחד כתב בה״ג הלכה למעשה הקובר מתו ברגל לא חיילא עליה אבילות אלא אחר הרגל ונקיט יומי דאבילות מי״ט האחרון אף ע״ג דלא נהיג ביה אבילות עולה למנין ז׳ ולא נקיט לאחר הרגל אלא ששה ימים. (יג) ומאן דשכיב ליה שכבא ביום שני שהוא י״ט האחרון או ביום שני דעצרת נהיג ביה אבילות דהוא יום מיתה וקבורה דהכי אסכימו רבנן דאבילות יום ראשון דאורייתא דדחי עשה דרבנן וכן כתבו כל הגאונים וכ״כ הרמב״ן וכתב וכבר פירשנו שאינו קורע בי״ט שני ופירשנו לדעת הגאונים שאין דינן אלא בשבעה מתים המפורשים בתורה אבל באותן שהוסיפו עליהן מדברי סופרים אין מתאבלים עליהם בי״ט וי״א דביום טוב שני של ר״ה אין מתאבלין כלל דקדושה אחת להן אף על פי שעולה אינו נוהג בו אבילות וזו היא דעת הרמב״ם ולפי דעתו ודעת הגאונים כיון שהוא דרבנן אתי אבילות יום ראשון שהוא דאורייתא ודחי ליה הלכך נוהג בו כבשאר י״ט שני של גליות ע״כ. וא״א הרא״ש ז״ל כתב אלו דברי הראשונים אבל חכמים האחרונים כתבו שאין שום אבילות דאורייתא אף ביום הראשון כי אם אנינות וראיותיהן ברורות וחזקות ולא תזוז מינה ע״כ ומ״מ לא היה מוחה במי שנוהג כדברי הגאונים. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון