×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור יורה דעה רמ״הטור
;?!
אָ
(הקדמה) הלכות תלמוד תורה (א)  מצות עשה על כל אחד מישראל שילמד לבנו תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם וכל המלמד לבנו תורה כאילו קבלה מהר סיני ואינו חייב ללמד לבתו דדרשינן לבניכם ולא לבנותיכם ואשה אינה חייבת ללמד לבנה לא למדו אביו חייב ללמד לעצמו. (ב)  הוא היה צריך ללמוד ויש לו בן ללמוד ואין ידו משגת להספיק לשניהם אם שניהם שוין הוא קודם לבנו ואם בנו נבון ומשכיל מה שילמוד יותר ממנו בנו קודמו ואף על פי שבנו קודם לא יבטל הוא שכשם שמצווה עליו ללמד לבנו כך הוא מצווה ללמוד לעצמו. (ג)  כשם שמצווה ללמד לבנו כך מצווה ללמד לבן בנו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך ולא לבן בנו לבד אלא מצוה על כל חכם מישראל ללמד לתלמידים שגם הם נקראים בנים אלא שמצוה להקדים בנו לבן בנו ובן בנו לבן חבירו. (ד)  וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדו אבל אינו חייב ללמד לבן חבירו אלא בחנם. (ה)  ומאימתי מתחיל ללמד לבנו משיתחיל לדבר מתחיל ללמדו תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ופסוק ראשון מפרשת שמע ואח״כ מלמדו מעט מעט מהפסוקים עד שיהיה כבן ו׳ או כבן ז׳ ואז מוליכו אצל מלמד תינוקות. (ו)  היה מנהג בעיר שלוקח מלמד תינוקות שכר נותן לו שכר וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה ואינו חייב ללמדו בשכר משנה ותלמוד וכתב הרמ״ה ה״מ דלא איפשר ליה דדחיקא ליה שעתא אבל אם איפשר ליה חייב לאגמוריה משנה ותלמוד הלכות ואגדות. (ז)  מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר וכל עיר שאין בה מלמד מחרימין אנשי העיר עד שיושיבו מלמדי תינוקות ואם לא הושיבו מחריבין העיר שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן. (ח)  מכניסין התינוקות להתלמד כבן ששה וכבן שבעה וכל אחד כפי כחו ובפחות מכאן אין מכניסין אותו. (ט)  ואפילו תינוק שאינו מבין לקרות לא יסלקוהו משם אלא ישב עם האחרים אולי יבין. (י)  והמלמד יכה אותם להטיל עליהם אימה ולא יכה אותם מכת אויב מוסר אכזרי לפיכך לא יכה אותם לא בשוטים ולא במקל אלא ברצועה קטנה. (יא)  ויושב ומלמדן כל היום וקצת מהלילה כדי לחנכם ללמוד ביום ובלילה. (יב)  ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וערבי ימים טובים ובסוף היום. (יג)  ואין מבטלין התינוקות אפילו לבנין בית המקדש. (יד)  אין קורין לתינוקות בתחלה בשבת מה שלא למדו משום טורח שבת אבל מה שקראו כבר פ״א שונים אותו להן בשבת. (טו)  כ״ה תינוקות צריכין למלמד א׳ כתב הרמב״ם היו יותר על כ״ה עד ארבעים מושיבין אחד לסייעו בלימודם היו יותר על מ׳ מעמידין שנים. וא״א הרא״ש ז״ל כתב שעד מ׳ יספיק במלמד אחד בלא שום סיוע וממ׳ עד נ׳ מושיבין אחד לסייע וכשהם נ׳ מושיבין להם שנים עיר שיש בה כ״ה תינוקות שצריכין להשכיר להם מלמד ויש עיר אחרת אצלה שיש לה ב׳ מלמדים שיש להם נ׳ תינוקות אין בני העיר שיש בה כ״ה יכולים לומר נשלחם לעיר אחרת ונחלקם לפני אותם שני המלמדים והרי מספיקין לכולם אלא צריכין לשכור להם מלמד בעירם אבל בעיר אחת מבית הכנסת לבית הכנסת אחרת מוליכים אותם והוא שלא יהא נהר מפסיק ביניהם שאם נהר מפסיק ביניהם לא יעבירו עליו משום סכנה אבל אם יש עליו גשר חזק יכול להעבירם עליו. (טז)  לשון הרמב״ם מוליכין הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק בד״א כשהיו שניהם בעיר אחד ואין נהר מפסיק ביניהם אבל מעיר לעיר או מצד הנהר לצדו באותה העיר אין מוליכין אותן אא״כ היה עליו גשר בנין בריא שאינו ראוי ליפול מהרה. (יז)  מלמד תינוקות שהניח התינוקות ויוצא או שעושה מלאכה אחרת עמהם או שמתרשל בתלמודו ה״ז בכלל ארור עושה מלאכת ה׳ רמיה לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק. (יח)  אם יש כאן מלמד שלומד לתינוקות ובא אחר טוב ממנו מסלקים הראשון מפני השני. (יט) ואם יש כאן שנים הא׳ קורא הרבה ואינו מדקדק עמהם להבינם על נכון והאחד אינו קורא כל כך אלא שמדקדק עמהם להבינם לוקחין אותו שמדקדק יותר. (כ)  מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות מפני שאמותיהן מביאין בניהם. (כא)  ואשה לא תלמד תינוקות מפני אביהם שמביאים בניהם. (כב)  אחד מבני חצר או מבני מבוי שבקש לעשות מלמד תינוקות אין שכיניו יכולין למחות בידו וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו כדי שיבואו לו תינוקות אחרים או כדי שיבואו התינוקות שאצל זה לזה אין יכול למחות בידו שנאמר: ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) מצות עשה על כל אחד מישראל שילמד לבנו תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם וכל המלמד לבנו תורה כאילו קבלה מהר סיני בפ״ק דקידושין (ל.) אמר ריב״ל כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר סיני שנא׳ והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה׳ אלהיך בחורב: (ב) ומה שכתב אינו חייב ללמד לבתו דדרשינן לבניכם ולא לבנותיכם ג״ז שם: (ג) ומה שכתב ואשה אינה חייבת ללמד לבנה ג״ז שם (כט:) ויליף לה מדכתיב ולמדתם אותם את בניכם וכתיב קרא אחרינא ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם שכל שמצווה ללמוד מצווה ללמד וכל שאינו מצווה ללמוד אינו מצווה ללמד: (ד) ומה שכתב לא למדו אביו חייב ללמד את עצמו ג״ז שם ויליף לה מדכתיב ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם: (ה) הוא היה צריך ללמוד ויש לו בן ללמוד וכו׳ שם ת״ר הוא ללמוד ובנו ללמוד הוא קודם לבנו רבי יהודה אומר אם היה בנו זריז וממולא ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה קמיה דאביי כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדן שמעתתיה א״ל אנא עדיפנא מינך תיב את דאיזיל אנא ופירש״י אם היה בנו זריז והאב רואה שיצליח ממנו ואין לו סיפוק נכסים שילמדו שניהם ילמוד בנו והוא יטרח אחר מזונות ויספיקנו וכתב הרא״ש על הא דרב אחא בר יעקב א״ל אנא עדיפנא מינך וכו׳ אבל אי הוה בנו עדיף היה שולח את בנו והיינו כרבי יהודה וכן הלכה עכ״ל וכן פסק הרמב״ם בפ״א מה׳ ת״ת: (ו) ומה שכתב ואף ע״פ שבנו קודם לא יבטל הוא וכו׳ כן כתב הרמב״ם בפ׳ הנזכר ופשוט הוא: (ז) כשם שמצווה ללמד לבנו כך מצווה ללמד לבן בנו וכו׳ ברייתא שם ומימרא דריב״ל שכתבתי בסמוך ודלא כאידך ברייתא דפטרה מללמד אח בן בנו: (ח) ומה שכתב ולא לבן בנו בלבד אלא מצוה על כל חכם מישראל ללמד לתלמידים שגם הם נקראים בנים אלא שמצוה להקדים בנו וכו׳ עד אלא בחנם הכל דברי הרמב״ם בפ״א מה׳ ת״ת: (ט) ומאימתי מתחיל ללמד לבנו משיתחיל לדבר מתחיל ללמדו תורה צוה לנו וכו׳ ברייתא ס״פ לולב הגזול (סוכה מ״ב.): (י) ומה שכתב עד שיהא כבן ששה או כבן שבעה ואז מוליכו אצל מלמד תינוקות יתבאר לקמן בסי׳ זה: (יא) היה מנהג בעיר שלוקח מלמד תינוקות שכר נותן לו שכר וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה וכו׳ כן כתב הרמב״ם ז״ל בפ״א מה׳ ת״ת ובפ״ק דקידושין (ל.) תניא למדו מקרא אין מלמדו משנה ואמר רבא מקרא זה תורה. ופירש״י ואינו מלמדו משנה. אין חובת בנו עליו אלא במקרא מכאן ואילך למד הוא לעצמו: תורה. ולא נביאים וכתובים ומשמע ליה להרמב״ם דכיון דמותר ליטול שכר על המקרא כלומר שכר פיסוק טעמים כדאיתא בפרק אין בין המודר (נדרים לו:) חייב ללמדו בשכר. וכ״כ הגמיי׳ בפ״א מהלכות ת״ת בשם הר״מ דכפינן לאב ללמדו או ישכיר לבניו מלמדים דמ״ש האי עשה של ולמדתם מעשה דסוכה ולולב דכפינן עלייהו עבדינן ליה כשאר ב״ח כדפסק האלפסי בפרק הכותב דאי מצינן לשדורי משדרינן ומודעינן ליה ואי לא מצינן לאודועיה נחתינן לנכסים ושקלינן: (יב) וכתב הרמ״ה ה״מ דלא איפשר ליה דדחיקא ליה שעתא וכו׳: (יג) מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר בפ״ב דב״ב (כא.) התקין יהושע בן גמלא שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר: (יד) ומה שכתב וכל עיר שאין בה מלמד מחרימין אנשי העיר וכו׳ בפרק כל כתבי (שבת קיט:) אמר ר״ל משום ר׳ יהודה נשיאה כך אני מקובל מאבותי כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה ואמרי לה מחרימין אותה ורבינו קיים שתי הלשונות וכיוצא בזה הם דברי הרמב״ם ז״ל פ״ב מהלכות ת״ת: (טו) מכניסין התינוקות להתלמד כבן ששה וכבן שבעה וכל א׳ כפי כחו ובפחות מכאן אין מכניסין אותו בפ״ב דב״ב (דף כא.) גבי תקנת יהושע בן גמלא תניא שמכניסין אותם כבן שש וכבן שבעה וכתבו התוס׳ כבן שש בבריא וכבן שבע בכחוש וכך הם דברי הרמב״ם ז״ל ודברי רבינו שכתבו כל א׳ לפי כחו: (טז) ומה שכתב ובפחות מכאן אין מכניסין אותו שם ובכתובות פ׳ נערה (כתובות נ.) א״ל רב לרב שמואל בר שילת עד שית לא תקביל מכאן ואילך קביל ואספי ליה כי תורא ופירש״י אספי ליה האכילהו והשקהו תורה בעל כרחו כשור שנותנים עליו עול על צוארו וכתבו התוס׳ בבציר מבר שית לא תקבל והא דתנן במסכת אבות בן ה׳ שנים למקרא בבריא לגמרי כדאמרינן בכתובות פ׳ נערה (כתובות נ.) המכניס את בנו פחות מבן שש רץ אחוריו ואינו מגיעו ואיכא דאמרי חביריו רצין אחריו ותרוייהו איתנהו דחליש וגמיר ואב״א הא בכחוש הא בבריא עכ״ל והרמב״ם שלא כתב הא דבן ה׳ למקרא איפשר שהוא מפרש דבר שית היינו בן חמש שנכנס בשנת שש אבל התוספות בכתובות פרק נערה פירשו דבר שית היינו בר שית ויום א׳: (יז) ומה שכתב רבינו ואפילו תינוק שאינו מבין לקרו׳ לא יסלקוהו משם וכו׳ בפ״ב דבבא בתרא (כא:) א״ל רב לרב שמואל בר שילת כי מחית לינוקא לא תמחי אלא בערקתא דמסאנא דקרי קרי ודלא קרי ליהוי צוותא לחבריה. ופירש״י ליהוי צוותא לחבריה אינך זקוק לייסרו יותר מדאי ולא לסלקו מלפניך אלא ישב עם האחרים בצוותא וסופו לתת לב: (יח) ומה שכתב והמלמד יכה אותם להטיל עליהם אימה וכו׳ עד אלא ברצועה קטנה היינו ערקתא דמסאנא שכתבתי בסמוך: (יט) ומה שכתב ויושב ומלמדן כל היום וקצת מהלילה וכו׳ כ״כ הרמב״ם בפ״ב מהלכות ת״ת: (כ) ומה שכתב ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וערבי י״ט וכו׳ ג״ז דברי הרמב״ם ז״ל שם. ומדבריו נראה שבי״ט ג״כ מבטלין: (כא) ואין מבטלין התינוקות אפי׳ לבנין ב״ה מימרא בפרק כל כתבי (שבת קיט:) (כב) אין קורין לתינוקות בתחלה בשבת מה שלא למדו וכו׳ עד שונין אותו להם בשבת ברייתא פ׳ אין בין המודר (נדרים לז:): (כג) כ״ד תינוקות צריכין למלמד אחד כתב הרמב״ם היו יותר על כ״ה וכו׳ בפ״ב מה׳ ת״ת הדין בפ״ב דב״ב (כא.) אמר רבא סך מקרי דרדקי כ״ה ינוקי ואי איכא חמשין מותבינן תרי ואי איכא ארבעים מוקמינן ריש דוכנא ומסייעין ליה ממתא ופירש״י ריש דוכנא שומע עם התינוקות מפי המלמד וחוזר ומשגירו בפי התינוקות ואותו ריש דוכנא נוטל שכר: ומסייעין ליה ממתא. לשכור לו אותו ריש דוכנא ונתבאר הדבר יפה במה שפי׳ הר״ן בשם ה״ר יונה וז״ל מ׳ מותבינן ריש דוכנא ומסייעין ליה ממתא אפילו שכרוהו שם ללמד כל תינוקות העיר אפ״ה מותבינן ליה ריש דוכנא ממתא דסתמא דמילתא לאו אדעתא דיהא מקרי להו איהו בלחוד הוא אלא דלוקמוה בהדיה ריש דוכנא ע״כ.
וכתבו נ״י וכתב הרא״ש על מימרא זו אבל עד מ׳ א״צ ריש דוכנא ומארבעים עד חמשים יספיק בריש דוכנא עכ״ל.
ופשט לישנא דרבא הכי משמע דאמר ואי איכא חמשין מותבינן תרי משמע אבל פחות מחמשין אחד לא צריך תרי דסגי בריש דוכנה מדאמר ואי איכא ארבעים מוקמינן ריש דוכנא משמע שאם היו מ׳ חסר א׳ א״צ ריש דוכנא אלא דמאי דאמר סך דדרדקי כ״ה אינו מיושב לפ״ז וצ״ל כמו שפירשו התוס׳ דהיינו לומר דפחות מכ״ה אין בני העיר יכולים לכוף זה את זה להשכיר להם מלמד והרמב״ם ז״ל מפרש סך דדרדקי כ״ה כפשוטו דהיינו לומר דסגי להו במלמד א׳ בלא ריש דוכנא אבל טפי מהכי צריך לאוקמי ריש דוכנא ומאי דאמר ואי איכא מ׳ היינו לומר אפילו אי איכא מ׳ סגי כדמוקמינן ליה ריש דוכנא אבל טפי מארבעים אפילו אחד לא סגי בהכי אלא צריך להעמיד שני מלמדים וכן מאי דאמר ואי איכא חמשין מותבינן תרי היינו לומר דעד חמשין סגי לה בתרי וכן פי׳ נ״י בשם ה״ר יונה ז״ל:
(כד) עיר שיש בה כ״ה תינוקות שצריכים להשכיר להם מלמד ויש עיר אחרת אצלה וכו׳ שם אמר רבא מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן ואי מפסיק נהרא לא ממטינן ואי איכא תיתורא ממטינן ואי איכא גמלא לא ממטינן: ופירש״י לא ממטינן. ינוקא ממתא למתא ללמוד מיום ליום שמא יזוק בדרכים אלא יכול לכוף בני אותו מתא להושיב מלמדי תינוקות: תיתורא. נסר רחב: גמלא. לוח קצרה וכתבו התוס׳ לא ממטינן ינוקא ממתא למתא וכגון שיש כאן כ״ה ינוקי שראוים להשכיר להם מלמד וא״ת הא אי הוה ממטינן להו למתא אחריתי יצטרכו מלמד בפני עצמן כיון דאיכא כ״ה ינוקי וא״כ מאי נ״מ וי״ל דנ״מ דאי הוו שני מלמדי תינוקות באידך מתא היו יכולים להושיב חציים בפני זה וחציים בפני זה עכ״ל וכ״כ הרא״ש וז״ל לא ממטינן ינוקא ממתא למתא והוא שיש בעיר כ״ה נערים ואז כופין זה את זה להושיב ביניהם מלמד ואין אחד מהם יכול לומר להוליכן לעיר הסמוכה להם שיש בה חמשים נערים ויש בה שני מלמדים ויחלקו אלו הכ״ה לפניהם עכ״ל ונראה דלטעמייהו אזלי שמפרשים דעד מ׳ א״צ ריש דוכנא דאל״כ מאי נ״מ כשיוליכום לעיר אחרת שיש בה ב׳ מלמדים לנ׳ נערים ויחלקו אלו הכ״ה בין שניהם הא מכל מקום הם צריכים להשכיר ב׳ ראשי דוכנא לסייע למלמדים אבל להרמב״ם שמפרש דמכ״ה ולמעלה צריך ריש דוכנא א״א לפרש כן והוא ז״ל מפרש להאי מימרא בע״א כמו שיתבאר בסמוך: (כה) לשון הרמב״ם מוליכין הקטן ממלמד למלמד אחר וכו׳ עד בנין בריא שאינו ראוי ליפול מהרה הכל בפרק ב׳ מהלכות ת״ת והוא פירושו למימרא דרבא שכתבתי בסמוך דאמר מתקנת יהושע בן גמלא ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא וכו׳: (כו) מלמד תינוקות שהניח התינוקות ויוצא וכו׳ גם זה מדברי הרמב״ם בפרק הנזכר ונראה שלמד מדאמרינן בפרק ב׳ דב״ב (בבא בתרא כא:) גבי רביה דיואב דמשום דלא אשגח ביואב למידע אם היה טועה איתמר עליה ארור עושה מלאכת ה׳ רמיה וממילא שמעינן לכל דבר הגורם שלא ידקדק בתינוקות אם טועים או שאינו לומד עמהם כל הצורך דהוי עושה מלאכת ה׳ רמיה: (כז) ואם יש כאן מלמד שלומד לתינוקות ובא אחר טוב ממנו וכו׳ ואם יש כאן שנים הא׳ קורא הרבה וכו׳ בפ״ב דב״ב (שם) אמר רבא האי מקרי ינוקי דגריס ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה לא מסלקינן ליה דילמא אתי לאיתרשולי רב דימי מנהרדעא אמר כ״ש דגריס טפי קנאת סופרים תרבה חכמה ואמר רבא הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס מותבינן ההוא דגריס ולא דייק שבשתא ממילא נפקא רב דימי מנהרדעא אמר מותבינן דדייק ולא גריס שבשתא כיון דעל על. ופירש״י דילמא אתי לאיתרשולי. יתפאר בלבו שאין כמותו ויתרשל מן התינוקות ולא יירא שמא יסלקוהו: כ״ש. כשחשבנוהו יתן לב להיות למד יפה שדואג מקנאת חבירו שסלקוהו מפניו שיביישנו בני העיר: דגריס ולא דייק. שלומד הרבה ולא דייק בלימוד התינוקות שלא ישתבשו ופסק הרא״ש כרב דימי דבתראה הוא ועוד דמייתי תלמודא סייעתא לדבריו עכ״ל ולא נתבארו דברים אלו בדברי הרמב״ם ולא ידעתי למה: (כח) מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות וכו׳ ואשה לא תלמוד תינוקות וכו׳ משנה בסוף קידושין (פב:) לא ילמוד רווק סופרים לא תלמוד אשה סופרים רא״א אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים ובגמ׳ רווק משום אמהתא דינוקי ואשה משום אבהתא דינוקי ועל הא דרבי אליעזר איבעיא להו מי שאין עמו אשה כלל או דילמא בשאינה שרויה אצלו ת״ש אף מי שיש לו ואינה שרויה אצלו לא ילמד סופרים ואמרו בירושלמי ואינה שרויה אצלו באותו המקום ומדברי הרמב״ם בפ׳ ב׳ מה׳ ת״ת נראה שפוסק כר׳ אליעזר וכן כתב בהדיא בפ׳ כ״ב מהלכות איסורי ביאה וז״ל מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות מפני שאמות הבנים באות לבית הספר וכו׳ ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו ע״כ וכתב ה״ה שהטעם שפסח כרבי אליעזר משום דאיבעיא לן אליביה והוא ז״ל כתב שיש לדחות דמשום דנ״מ לת״ק הוא דאיבעיא לן. וקי״ל כסתם מתני׳ דכל שיש לו עכשיו יכול ללמוד וכן נראה מן ההלכה ועיקר ע״כ. דברי רבינו בא״ה סי׳ כ״א כדברי הרמב״ם ז״ל: (כט) אחד מבני חצר או מבני מבוי שביקש לעשות מלמד תינוקות אין שכיניו יכולים למחות בידו וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו כדי שיבואו אצלו וכו׳ בפרק ב׳ דבבא בתרא:
[בדק הבית: כתב הרא״ש בתשובה סוף כלל צ״ג על דיין שדן על מי שיש לו ספר ואינו רוצה להשאילו ונתן עליו קנס י׳ זהובים בכל יום מפני שהוא ביטול תורה בעיר מחמת חסרון ספרים והיו אנשים שהיו להם ספרים ולא רצו להשאילם יפה דן ואני מסכים עמו ובלבד שישומו ג׳ שמאים הספר ואם יפחת או יתקלקל שישלם השואל הפחת ע״פ אותם שמאים ויתן משכון בכדי שומת הספר עכ״ל:]
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144