×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור חושן משפט ק״דטור
;?!
אָ
(א) {א} מי שיש עליו ב״ח הרבה כל מי שקדם זמן קנין של שטרות קודם הוא לגבות אפילו אם הגיע זמן הפרעון של המאוחר קודם כגון שלוה מראובן בשטר בניסן וקבע זמן הפרעון לשנה ולוה משמעון באייר וקבע לו זמן בחצי שנה אף על פי שזמן פרעון של אחרון קודם לזמן פרעון הראשון ראשון שקדם זמן קנייתו קודם לגבות בין מלוה בעצמו בין מלקוחות:
{ב} ואם קדם המאוחר וגבה קרקע מוציאין מידו ואם מכרה קודם שהספיק הראשון להוציאה מידו אין המוקדם חוזר עליו אפילו אם המעות בידו עדיין אלא חוזר על הלקוחות ששיעבודו בידם ואם מכרה לגוי שאינו יכול להוציאה מידו אז חייב לשלם לו אפילו אין המעות בעין מדינא דגרמי:
(ב) {ג} שאלה לא״א הרא״ש ז״ל: ששאלת ב״ח שגבה חובו מבתי שמעון בכתב שלטון העיר אחר שעשו הכרזה שלשים יום אח״כ בא ב״ח המוקדם להוציא ממנו וטען המאוחר כיון שלא ערערת בשעת הכרזה הפסדת כחך. תשובה: אם היה הכרוז יוצא כל מי שיש לו זכות ושיעבוד על קרקע זה יבא ויערער וכל מי שלא יערער עתה יבטלו זכיותיו כיון שנהגו כן דינא דמלכותא הוא ובטלו זכיותיו אבל אם בסתם הכריזו כל מי שיש לו זכות יבא ויערער לא בטלו זכיותיו למי שלא בא בשביל השתיקה שאין כאן מחילה ושמא לא היה נראה לו שיש מקום וזמן באותה שעה: (ג) {ד} במטלטלין אין בהם דין קדימה לפיכך אם קדם המאוחר וגבה אין מוציאין מידו: (ד) {ה} שאלה לא״א הרא״ש ז״ל: לוי הוציא שטר על ראובן וקודם שהזמינו לדין שלח הדיין וסגר חנותו ואח״כ הוציא שמעון שטר מוקדם לשל לוי וטוען שאין זה ב״ח מאוחר שקדם וגבה מה שסגר הדיין חנותו של ראובן הדין עם שמעון מה שסוגר החנות אין זו גבייה כל זמן שלא שמו הסחורה ונתנוה ללוי: (ה) {ו} שיעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי אז דינו כמקרקעי ואם קדם המאוחר וגבה מוציאין מידו ואם קדם המאוחר וגבה מעות אין מוציאין מידו שהרי מטבע אין בו סימן שיוכלו עדים להעיד על אלו המעות שראו אותן עצמן ביד הלוה והוה ליה כמו לוה ולוה באגב וקנה וחזר וקנה שזכה התופס בין אם הוא ראשון או אחרון ואם אפשר הדבר להתברר בעדים זכה הראשון והכל לפי ראות עיני הדיין: (ו) {ז} והא דבמקרקעי שייך קדימה דוקא שהיו בידו קודם שלוה אבל אם קנאם אחר שלוה מבעלי חובים הרבה אף על פי ששיעבד לכל אחד מהם מה שעתיד לקנות אין בהם קדימה וכל הקודם בהן זכה ואפילו הוא אחרון: (ז) {ח} לוה וכתב לו מה שאני עתיד לקנות משועבד לך ואחר כך קנה שדה וחזר ולוה מאחר השדה משועבד לראשון: (ח) {ט} היו עליו בעלי חובים הרבה כולם ביום א׳ או בשעה אחת במקום שכותבין שעות אין בהם דין קדימה וכל הקודם בהם זכה בין במקרקעי בין במטלטלי:
{י} כתב הרמב״ם וכן הדין בלוה ולוה ואח״כ קנה שאין בהן דין קדימה ומי שקדם ונכה מהם אפילו קרקע אין מוציאין מידו וכ״כ ה״ר יונה וכתב ומיהו דוקא שגבה בב״ד כגון שהגבוהו ב״ד קודם שידעו שהיה שם חוב אחר אבל אם מעצמו גבה אפילו ע״י שומא דליכא למימר מאן שם לך מה שגבה לא גבה וכתב א״א הרב רבינו אשר ז״ל נראין דבריו במקרקעי אבל במטלטלי מה שגבה גבה אפילו שגבה מעצמו ובספר אבן העזר בסימן ק״ב פירשתי דין כתובת אשה ובעל חוב המאוחר שקדם:
(י) {יא} היו בעלי חובים זמנם שוה ובאין לגבות כאחד וכן בעלי חובות שאחד מהם קדם לחבירו ובאין לגבות ממטלטלי שאין בהם דין קדימה או שבאין לגבות ממקרקעי שקנה הלוה אחר שלוה מן האחרון ואין בנכסים כדי שיגבה כל אחד ואחד חובו חולקין הנכסים ביניהן כיצד לר״ח כל אחד ואחד נוטל לפי מעותיו עד שיפרע מחובו כיצד היה האחד במנה ואחד במאתים ואחד בג׳ מאות חולקין הנכסים לששה חלקים ויטול של מנה חלק אחד ושל מאתים שני חלקים ושל שלש מאות שלשה חלקים ולרב אלפס חולקין בשוה ממש עד שיפרע מחובו כגון אם היו שם ג׳ מנים יטול כל אחד ואחד מנה היו שם פחות מג׳ מנים חולקין בשוה היו שם יותר מג׳ מנים חולקים שוה בשוה [ויסתלק בעל המנה] והשאר חולקים ב׳ הנשארים כיצד היו שם ה׳ מאות או פחות חולקים ש׳ בשוה [ויסתלק בעל המנה] והשאר חולקין אותו השנים היו שם ת״ר חולקין ש׳ בשוה ויסתלק בעל המנה וחוזרים וחולקים מאתים בין השנים ויסתלק בעל המאתים ומאה הנשארים יקחם בעל השלש מנים וכן כתב הרמב״ם ולזה הסכים א״א הרא״ש ז״ל: (יב) {יב} מי שהוציא שני שטרי חובות על אחד שנעשו ביום אחד מסכום אחד הרי גובה שניהם ואין אומרים שניהם נעשו על הלואה אחת: (יג) {יג} ואם יש מלוה בשטר ומלוה ע״פ שהיה מוקדמת למלוה בשטר כתב רב האי שמלוה ע״פ קודמת לגבות מבני חרי כיון שעדים מעידין שקדמה ורב אלפס כתב שמלוה בשטר קודמת אף על פי שהיא מאוחרת ששיעבוד שטר דינו כמכר וכשם שמלוה ע״פ אינו גובה מלקוחות מאוחרים מפני שאין לה קול כך אין גובין מבני חרי שנשתעבדו לאחר מכן מפני שאין לה קול:
{יד} אבל מלוה ע״פ מוקדמת קודמת למלוה ע״פ מאוחרת:
{טו} כתב הראב״ד ראובן שלוה על פה מנה משמעון בעדים ומת תוך זמן ההלואה והניח קרקע לחנוך בנו ששוה מנה וחנוך לוה לאחר מיתת אביו מנה מלוי בשטר והגיע זמן השטר ליפרע ובא לוי לגבות הקרקע שירש חנוך מראובן אביו וטוען שמעון אני קודם שכבר היה משועבד לי בחיי אביו ומלוה על פה גובה מן היורשין הדין עם לוי אף על פי שעדיין לא הגיע זמן של שמעון וליכא למיחש לפרעון לא מן האב ולא מן הבן אפילו הכי לוי קודם לשמעון שהרי מלוה בשטר מאוחרת קודמת למלוה על פה מוקדמת וכותבין ב״ד שטר חוב לשמעון על חנוך במנה שהרי המזיק שיעבודו של חבירו חייב מדינא דגרמי וכ״ש זה שפרע חובו משיעבודו של חבירו ואם עבר זמן הלואת שמעון אף על פי שמת ראובן תוך הזמן יכול לוי לטעון לשמעון שמא פרעך חנוך כשעבר הזמן ואף אם יאמר שלא פרעך איני מאמינו כי הוא עושה עמך קנוניא להפקיע שיעבודי ואף בשבועה איני מאמינו וישבע לוי לשמעון שלא פרעו חנוך אם אין נאמנות בשטרו וכותבין לשמעון שטר על חנוך במנה ואם לוה חנוך מלוי בחיי אביו ואח״כ מת אביו אז שמעון קודם ללוי אף על פי שכתב חנוך ללוי דאקני הואיל ובשעת השיעבוד לא היו הנכסים של חנוך:
(יד) {טז} מלוה שלא מצא נכסים ללוה ליפרע מהם חובו אלא מה שנתנו לו על תנאי שאמר לו ואחריך לפלוני י״א שהוא גובה מהם דכי היכי שהם קנויים לו לענין שיכול למוכרם דקיימא לן ירד הראשון ומכר אין לשני אלא מה ששייר ראשון כך יכול לשעבדם והרמב״ם חילק בין מכר לשיעבוד שאף על פי שיכול למוכרם אינו יכול לשעבדם ואין בעל חוב גובה ממנו אלא הפירות אם בא בעוד הראשון חי ואם מת הראשון ואח״כ בא בעל חוב לגבות מהם אין מגבין לו מהם כלום אפילו עשאן אפותיקי אלא הרי הן של שני: (טז) {יז} לוה שנפל הבית עליו ועל אביו או עליו ועל אחיו ואין שם יורש אלא הוא ובני הלוה אומרים אבינו מת ראשון וירש את מורישו בקבר והוריש לנו ואין לב״ח ליטול ממנו כלום שאינו נוטל בראוי והמלוה אומר המוריש מת ראשון ונמצא שזכה הלוה בנכסים מחיים וב״ח גובה מן היורש על ב״ח להביא ראיה שהמוריש מת ראשון ואם לא לא יטול כלום מאותם הנכסים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) מיהו כתב דאם בא המאוחר לגבות לו וכשיבא הזמן הראשון יטרוף ממנו ודוקא שמגבין לו קרקע אבל אי מגבין לו מטלטלין וטעין ב״ח הראשון שלא יגביהו לשני פן יבריחם או יפסידם שומעין לראשון ולא מגבין לשני ודוקא ב״ד אין מגבין לו אבל אי הלוה בעצמו רוצה ליתן לב״ח שני אין יכול למחות וי״א דיכול למחות וע״ש ועיין בתשובת הרשב״א סימן אלף כ״ה אי ב״ד או הלוה מכרו קרקע לצורך ב״ח מוקדם אי ב״ח מאוחר חוזר וגובה מזה וע״ל סימן ק״ג כתבתי תשובה זו כתב המרדכי בהגהות סוף כתובות דף תק״ן ע״ד אפילו כתב הלוה לב״ח מאוחר להגבותו קודם ב״ח ראשון אפ״ה לא מהני וע״ש בזו תשובת רב האי גאון בב״י סימן קי״א בשם בעה״ת דאין ב״ח הקודם גובה מן הלוה כשאין לו לפרוע לשני אלא לאחר שנשבע לב״ח השני שאין שטרו פרוע כדין הבא ליפרע מנכסים משועבדים כו׳: (ב) וכתב שם דאם היה ב׳ החובות בע״פ וקדם המאוחר וגבה מה שגבה גבה ועיין בתשובת הרשב״א סימן תתקצ״ט שהאריך בזו וע״ל ריש סימן ס׳ כתבתי תשובה מספר חזה התנופה דבדבר שלא היה בעולם אין בו דין קדימה וע״ש וכן יתבאר לקמן בסימן זה בדין לוה ולוה ואח״כ קנה: (ג) ולא נ״ל לדחות תשובה ברורה בסברא בעלמא ולכן נראה דזו התשובה מיירי במקום שגם ב״ח אחרים בכאן אלא שלא הגיע זמנן ולכן אין מגבין הכל לאחד משום הפסד אחרים וכמ״ש בתשובת הרשב״א שכתבתי ריש סימן זה וע״ל סימן מ״ד אי אחד תפס בשטרי חובות של לוה אי מהני בה תפיסה: (ד) כתוב בתשובת הרשב״א סימן תתצ״ב קהל שהכריזו ונתנו זמן שכל מי שלא יבא בזמן פלוני יאבד זכותו ואחד טוען שלא שמע ההכרזה נאמן דלא שייך חברא חברא אית ליה אלא לענין מחאת חזקה וע״ש וכתב עוד אע״ג דאבד זכותו מ״מ אם הקנה זכותו לקטן אין מאבדין זכות הקטן דאע״ג דהוא עשה שלא כהוגן לא נפקיע זכות הקטן שלא כדין וע״ש וע״ל ס״ס ק״ט: (ה) ועיין בתשובת הרשב״א סימן תתקמ״ד שהאריך הרבה בדינים אלו ועיין שם: (ו) וע״ל סימן ס״א מי שכתב עליו שטר על מה שיודה אח״כ אי גובה מזמן השטר: (ז) וע״ל סימן ע״א בדינים אי מהני נאמנות כ׳ בתשובת הרא״ש כלל ל״ה סימן כ׳ שמעון שהיה חייב לראובן ונשא אשה ונתן לו גיסו שטר על ביתו וכשרצה שמעון למות צוה להחזיר השטר אל אשתו ופסק דאין ראובן גובה מאותן משכנות אע״פ שהוא מוקדם דממ״נ דאם תחשוב אותו בית כאילו האשה הכניסה לו בנדונייתא א״כ הא נוטלת כליה שהכניסה ולא חל עליה שיעבוד ואם תחשוב רק כמשכון בעלמא שחל השיעבוד עליו מ״מ הואיל והוא צוה להחזיר שטר המשכונא ממילא פקע מן השיעבוד ואין ב״ח גובה ממנו עכ״ל וע״ש וע״ל סי׳ צ״ט אימת ב״ח גובה ממה שהכניסה אשה לבעלה כתב הריב״ש בתשובה סימן קצ״ט ב״ח הגובה חובו ואשה כתובתה אינן צריכין לתת ערב אם יבואו ב״ח קודמין להן: (ח) והמרדכי פרק כל הנשבעים דף של״ט ע״ב פסק כדברי רב האי וכן מסקנת הרשב״א בתשובה סי׳ תתקי״ד וע״ש שהאריך בזו וכתב שם לעניין מטלטלים דיתמי אע״ג דמשועבדים לב״ח מתקנת הגאונים אם שיעבד ראובן מטלטלים אגב מקרקע בשטר והיה עליו חוב בע״פ מוקדם ומת נותנים לבעל השטר המאוחר משום דמטלטלים אינן משועבדים למלוה רק מתקנת הגאונים ולזה משועבדים באגב מדינא לכן המאוחר ששיעבד לו באגב הוא תחלה לגבות ומיהו ה״מ דיש עדים דהני מטלטלי היו בעין בשעה שהקנה לו באגב אבל אם אין עדים בדבר מלוה ע״פ קודם וע״ש: (ט) כתב המרדכי ריש י״נ דשכר פעולתו (לא) הוי ראוי לגבי ב״ח ואם אין ב״ח נוטל בראוי אין ב״ח גובה ממנו וע״ש כל דיני ראוי לב״ח ומ״ש שאין ב״ח נוטל בראוי כך פירש הרמב״ן בשם ר״ח ודלא כפי מ״ש ב״י בסי׳ ק״ז בשם בעל התרומות שכתב בשם הרא״ש דאי כ׳ לו דאקנה ב״ח גובה מאותן נכסים שירש לאחר מותו וע״ל סי׳ ס״ד דיני ב״ח שבאים לגבות איזה מהן קודם: (י) גם הרמב״ן בתשובותיו האריך בדין אם ב״ח מוקדם גבה ע״פ דין עכו״ם אי ב״ח מאוחר יכול להוציאם ממנו וע״ש בב״י כ׳ ס״ס ע״ז בשם הרי״ף ראובן שהיה חייב לשמעון מנה ואח״כ באו הוא ואשתו ולוה מלוי מנה ונפטר ראובן ואחר שהגבה כתובת אשתו שהיתה מוקדמת ולא נשאר כלום לב״ח והרי לוי גובה מלאה המנה אין שמעון יכול לחזור על לוי ולגבות ממנו לפי שלוי לא גבה מנכסי ראובן כלל אלא מנכסי אשתו עכ״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144