×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אבן העזר מ״דטור
;?!
אָ
(א)  חרש וחרשת אינן בני קידושין מן התורה לא שנא נשאו כיוצא בהן לא שנא חרש שנשא פקחת או חרשת שנישאת לפקח. אבל חכמים תקנו לה נישואין. וכתב הרמב״ם לפיכך אם בא פקח וקדש אשת חרש הפקחת, הרי זו מקודשת לשני קידושין גמורים ונותן גט והיא מותרת לבעלה החרש. ומ״מ אינה יכולה למאן, שאם היתה יכולה למאן לעולם לא היה שום אדם נושא אותה. וכתובה לא תקנו לה כאשר יתבאר לקמן בע״ה. (ב)  ושוטה ושוטה אין להן קידושין לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, לא שנא נשאו עם כיוצא בהן לא שנא עם פקחים. (ג)  כתב הרמב״ם שיכור שקדש קידושיו קידושין, אפילו נשתכר הרבה. הגיע לשכרותו של לוט, אין קידושיו קידושין ומתיישבין בדבר זה. (ד) וכתב עוד סריס שקדש בין סריס חמה בין סריס אדם וכן איילונית שנתקדשה הוו קידושין. והתוספות כתבו דאיילונית שנתקדשה לא הויין קידושין אפילו מדרבנן, ואינה צריכה גט. במה דברים אמורים באיילונית שיש לה סימני איילונית שאין לה דדים או שהתשמיש קשה לה או שקולה עבה כקול האיש או שאין לה בשר גבוה ועגול כמין כף למעלה מאותו מקום. שבאחד מאלו חשובה איילונית אבל ספק איילונית צריכה גט. (ה)  וטומטום ואנדרוגינוס שקדשו או שקדשם איש כתב הרמב״ם שקידושיהן ספק וצריכין גט מספק, וכן כתב רב אלפס. והתוספות כתבו דאנדרוגינוס ודאי זכר הוא וכן היא מסקנת א״א הרא״ש ז״ל. (ו)  כתב הרמב״ם המקדש אחת מכל העריות לא עשה ולא כלום, שאין קידושין תופסין בהן, חוץ מהנדה שהמקדש נדה מקודשת קידושין גמורין, ואין ראוי לעשות כן. (ז)  המקדש אחת מן השניות או מאיסורי לאוין או מאיסורי עשה וכן היבם שקדש צרת יבמה הרי זו מקודשת קידושין גמורים, אף על פי שאסור לו לכנוס אחת מכל אלו, הרי זה מגרש בגט, חוץ מיבמה שנתקדשה לזר שהיא מקודשת מספק ע״כ. (ח)  המקדש גויה או שפחה אינו כלום שאינן בני קדושין. וכן גוי ועבד שקדשו ישראלית אינו כלום. (ט)  ישראל משומד שקידש קדושיו קידושין וצריכה ממנו גט, וי״א דמשומד לחלל שבת בפרהסיא ולעבודה זרה דינו כגוי גמור ואין קדושיו קדושין, ולא נהירא. (י)  וכותי, הוה עובדא ואצרכיה גט רב יהודאי ומר רב שמואל ריש כלה. (יא)  וכתב הרמב״ם מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקדש ישראלית הוו קידושי ספק וצריכה גט. (יב)  כתב הרמב״ם המקדש מי שחציה שפחה וחציה בת חורין אינה מקודשת קידושין גמורים עד שתשתחרר, ולאחר שתשתחרר אינה צריכה קידושין אחרים. וא״א הרא״ש ז״ל אמר דהוו קדושין גמורים וצריכה גט, ומיהו הבא עליה אינו חייב מיתה כמו על שאר אשת איש, אלא חייב אשם. ואם נשתחררה לגמרי וקדשה אחר מקודשת לשניהם וצריכה גט משניהם, או אחד מגרש ואחד נושא. ואם מתו, אחיו של אחד חולץ, ואחיו של שני חולץ או מיבם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) והיא מותרת לבעלה החרש. ולא חיישינן שמא יאמרו גירש החרש ונשא הפקח ועכשיו מחזיר החרש גרושתו דלא גזרינן גזירה זו בנשואי חרש שהם רק מדרבנן וכמו שכתב המ״מ: (ב) ודוקא שוטה גמור אבל אם דעתו צלולה וכו׳. המעיין בר׳ ירוחם יראה שפסק בדעתו צלולה דהוי קדושין וכן הוא בגמרא להדיא בפ׳ חרש דף קי״ג אליבא דר״א אי דעת׳ צילתה אעפ״י דקלישתא מעשיו קיימין וקידושיו קדושין וע״כ נראה שיש ט״ס בהג״ה זו וצריך להגיה כמ״ש בר׳ ירוחם וכמו שהעתיק ב״י (וז״ל מי שדעתו צלולה ומבין ומשיג הדברים על בוריין אף על פי שדלה וקלושה קידושיו קידושין גמורין וכן גירושין ואם דעתו משובש׳ שאינו משיג שום דבר על בוריו ה״ז בחזקת שוטה ואין קידושיו קידושין גמורים ואם עתים צלולה ועתים משובשת ולא ידעינן העת שהוא עומד בדעתו הרי זה ספק) ומיהו גם בדברי רבי׳ ירוחם יש לדקדק במ״ש ואם דעתו משובשת וכו׳ ה״ז בחזקת שוט׳ ואין קידושיו קידושין גמורין דלשון בחזקת שוטה משמע דהוי שוטה גמור ואין לו קדושין כלל אך/ אף /מד״ס ומדסיים קידושין גמורין משמע דגמורין לא הוי אבל מידי ספק לא נפקי: (ג) ומתיישבין בדבר זה. כלו׳ שחוקרין הרבה אם היה שכור ממש כשכרותו של לוט דלפעמים נראה שהוא כך ואינו כן אחר החקירה: (ד) וי״א שאיילונית ודאית אינה מקודשת. כלו׳ בלא הכיר בה הוי קידושי טעות וגרע משאר מומין דקי״ל בכנסה סתם דבעיא גט משום דאין אדם מוחל על מום גדול כזה כך כ׳ הרא״ש בריש יבמות: (ה) או שקידשתם איש. הראב״ד השיג למה הם צריכים גט הלא אינם ראוי׳ להנשא עתה דהא הם ספק זכר ואם יקרע הטומטום וימצא נקבה אם כן צריכה גט ודאי ולא בספק ועיין במ״מ: (ו) שאין קדושין תופסין בהם. לעיל סי׳ ט״ו נתבאר דאחות ארוסתו תופסין קידושין מדרבנן שמא יאמרו תנאי היה בארוסין וכדת נשא אחותה וה״ה ארוסת אחיו וכדעת רבי עקיבא בגמרא ביבמות דף צ״ד וכמו שפסקו הרי״ף והרא״ש כרבי עקיבא: (ז) ואין ראוי לעשות כן. הטעם כתב במ״מ שכיון שאין ראויה לביאה ולא לחופה אין ראוי לקדש׳ וי״א שמא יגע בבשרה ועיין לקמן סי׳ ס⁠[״א] שאף לחופה כשר הדבר שלא תכנס עד שתטהר ואם כונס׳ מודיעים לחתן תחילה שהיא נדה: (ח) או מאיסורי לאוין. פשט משמעות הלשון אם אחד קידש שניה או איסור לאו אין תופסין בה עוד קידושין וכבר כתבתי לעיל בסי׳ ט״ו מה שנסתפק הרב מהרמ״א בדין זה בד״מ: (ט) חוץ מיבמה שנתקדשה לזר. עיין לקמן סי׳ קנ״ט: (י) ואפי׳ זרעו שהוליד משהמיר וכו׳ קידושיו קדושין. אין לפרש דלא כתב קדושין גמורין דמסתמא אשת המומר פרוצה היא ואפי׳ בישראל אם היא פרוצה ביותר חוששין לבניה שמא אינם של בעלה וגם כאן חוששין שמא לאו זרעו הוא דמ״מ ולדה כמוה אף אם בא עליה גוי או עבד וכמ״ש אח״ז בהג״ה ומ״מ יש קצת לדקדק למה כתב דין זה אפי׳ זרעו שהוליד דאין הזרע ישראל מצידו רק מכח האם: (יא) כותי שקידש. כלו׳ אף שעשאו׳ בזמן הזה כעכו״ם גמורים מ״מ מחמת חומרא דקידושין חוששין לקידושין: (יב) מי שחציו עבד. בגמרא מוכח דאם אין קדושיו קדושין גם זרעו אינו יורשו ע״ש: (יג) המקדש מי שחצי׳ שפחה וכו׳ צריכה גט. לא נתבאר אם צריכה גט מספק או מקודשת קידושי תורה ועכ״פ הבא עליה אינו רק באשם ואינה כשאר א״א שהוא בחנק רק מאן דס״ל מקודשת צריכה גט וקודם גט הבא עליה באשם ומאן דס״ל אינה מקודשת אינה רק מיוחד׳ בעלמא וכל זמן שהיא מיוחדת לו הבא עליה באשם כדכתיב לא יומתו כי לא חופשה וגו׳ וכשיוצא׳ ממנו אף בלא גט שוב הבא עליה אינו חייב אשם ועכ״פ אם קדשה שני אינה מקודשת לו ממ״נ וע׳ במ״מ שכ׳ שי״ג בדברי הרמב״ם בא אחר וקדשה ואח״כ נשתחררה וכו׳ וגירס׳ זו צ״ע ונראה אף למאן דס״ל מקודשת אם מת בעלה ולו גם שאר נשים אין אחיו מיבם את זו לפטור את שאר נשים דהא שאר נשים חייבים עליה׳ מיתה וזו אינה רק באשם ואיך תפטור היא צרותי׳ ובב״ח לא כ״כ: (יד) נשתחררה ואח״כ קדשה אחר. ה״ה אם לא קדשה אחר ג״כ ספק אם גמרו קידושי ראשון והבא עליה במיתה או פקעו לגמרי והרי היא פנויה: (טו) או מגרש ראשון ונושא שני. ברא״ש ובטור כתבו א׳ מגרש וא׳ נושא משמע דאם ירצה השני לגרש נושא ראשון ולא חיישינן שמא יאמרו שהראשון מחזיר גרושתו שיאמרו דגמרו קידושי ראשון וקידושי השני לא חלו ועוד אף אם גירש ראשון אפשר דאין בו איסור ד״ת להחזירה לאחר שנשאת מאחר דלא היתה א״א גמורה אצל הראשון דהא אינם חייבים עליה רק אשם וכעין שנתבאר לעיל סי׳ זה גבי אשת חרש: (טז) או חולץ או מייבם. ואין כאן אשת שני מתים דממ״נ אינ׳ מקודשת רק לא׳ מהם כדאיתא בגיטין דף ס״ג ע״א וע״ב עיין שם:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144