×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור חושן משפט ק״דטור
;?!
אָ
(א) {א} מי שיש עליו ב״ח הרבה כל מי שקדם זמן קנין של שטרות קודם הוא לגבות אפילו אם הגיע זמן הפרעון של המאוחר קודם כגון שלוה מראובן בשטר בניסן וקבע זמן הפרעון לשנה ולוה משמעון באייר וקבע לו זמן בחצי שנה אף על פי שזמן פרעון של אחרון קודם לזמן פרעון הראשון ראשון שקדם זמן קנייתו קודם לגבות בין מלוה בעצמו בין מלקוחות:
{ב} ואם קדם המאוחר וגבה קרקע מוציאין מידו ואם מכרה קודם שהספיק הראשון להוציאה מידו אין המוקדם חוזר עליו אפילו אם המעות בידו עדיין אלא חוזר על הלקוחות ששיעבודו בידם ואם מכרה לגוי שאינו יכול להוציאה מידו אז חייב לשלם לו אפילו אין המעות בעין מדינא דגרמי:
(ב) {ג} שאלה לא״א הרא״ש ז״ל: ששאלת ב״ח שגבה חובו מבתי שמעון בכתב שלטון העיר אחר שעשו הכרזה שלשים יום אח״כ בא ב״ח המוקדם להוציא ממנו וטען המאוחר כיון שלא ערערת בשעת הכרזה הפסדת כחך. תשובה: אם היה הכרוז יוצא כל מי שיש לו זכות ושיעבוד על קרקע זה יבא ויערער וכל מי שלא יערער עתה יבטלו זכיותיו כיון שנהגו כן דינא דמלכותא הוא ובטלו זכיותיו אבל אם בסתם הכריזו כל מי שיש לו זכות יבא ויערער לא בטלו זכיותיו למי שלא בא בשביל השתיקה שאין כאן מחילה ושמא לא היה נראה לו שיש מקום וזמן באותה שעה: (ג) {ד} במטלטלין אין בהם דין קדימה לפיכך אם קדם המאוחר וגבה אין מוציאין מידו: (ד) {ה} שאלה לא״א הרא״ש ז״ל: לוי הוציא שטר על ראובן וקודם שהזמינו לדין שלח הדיין וסגר חנותו ואח״כ הוציא שמעון שטר מוקדם לשל לוי וטוען שאין זה ב״ח מאוחר שקדם וגבה מה שסגר הדיין חנותו של ראובן הדין עם שמעון מה שסוגר החנות אין זו גבייה כל זמן שלא שמו הסחורה ונתנוה ללוי: (ה) {ו} שיעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי אז דינו כמקרקעי ואם קדם המאוחר וגבה מוציאין מידו ואם קדם המאוחר וגבה מעות אין מוציאין מידו שהרי מטבע אין בו סימן שיוכלו עדים להעיד על אלו המעות שראו אותן עצמן ביד הלוה והוה ליה כמו לוה ולוה באגב וקנה וחזר וקנה שזכה התופס בין אם הוא ראשון או אחרון ואם אפשר הדבר להתברר בעדים זכה הראשון והכל לפי ראות עיני הדיין: (ו) {ז} והא דבמקרקעי שייך קדימה דוקא שהיו בידו קודם שלוה אבל אם קנאם אחר שלוה מבעלי חובים הרבה אף על פי ששיעבד לכל אחד מהם מה שעתיד לקנות אין בהם קדימה וכל הקודם בהן זכה ואפילו הוא אחרון: (ז) {ח} לוה וכתב לו מה שאני עתיד לקנות משועבד לך ואחר כך קנה שדה וחזר ולוה מאחר השדה משועבד לראשון: (ח) {ט} היו עליו בעלי חובים הרבה כולם ביום א׳ או בשעה אחת במקום שכותבין שעות אין בהם דין קדימה וכל הקודם בהם זכה בין במקרקעי בין במטלטלי:
{י} כתב הרמב״ם וכן הדין בלוה ולוה ואח״כ קנה שאין בהן דין קדימה ומי שקדם ונכה מהם אפילו קרקע אין מוציאין מידו וכ״כ ה״ר יונה וכתב ומיהו דוקא שגבה בב״ד כגון שהגבוהו ב״ד קודם שידעו שהיה שם חוב אחר אבל אם מעצמו גבה אפילו ע״י שומא דליכא למימר מאן שם לך מה שגבה לא גבה וכתב א״א הרב רבינו אשר ז״ל נראין דבריו במקרקעי אבל במטלטלי מה שגבה גבה אפילו שגבה מעצמו ובספר אבן העזר בסימן ק״ב פירשתי דין כתובת אשה ובעל חוב המאוחר שקדם:
(י) {יא} היו בעלי חובים זמנם שוה ובאין לגבות כאחד וכן בעלי חובות שאחד מהם קדם לחבירו ובאין לגבות ממטלטלי שאין בהם דין קדימה או שבאין לגבות ממקרקעי שקנה הלוה אחר שלוה מן האחרון ואין בנכסים כדי שיגבה כל אחד ואחד חובו חולקין הנכסים ביניהן כיצד לר״ח כל אחד ואחד נוטל לפי מעותיו עד שיפרע מחובו כיצד היה האחד במנה ואחד במאתים ואחד בג׳ מאות חולקין הנכסים לששה חלקים ויטול של מנה חלק אחד ושל מאתים שני חלקים ושל שלש מאות שלשה חלקים ולרב אלפס חולקין בשוה ממש עד שיפרע מחובו כגון אם היו שם ג׳ מנים יטול כל אחד ואחד מנה היו שם פחות מג׳ מנים חולקין בשוה היו שם יותר מג׳ מנים חולקים שוה בשוה [ויסתלק בעל המנה] והשאר חולקים ב׳ הנשארים כיצד היו שם ה׳ מאות או פחות חולקים ש׳ בשוה [ויסתלק בעל המנה] והשאר חולקין אותו השנים היו שם ת״ר חולקין ש׳ בשוה ויסתלק בעל המנה וחוזרים וחולקים מאתים בין השנים ויסתלק בעל המאתים ומאה הנשארים יקחם בעל השלש מנים וכן כתב הרמב״ם ולזה הסכים א״א הרא״ש ז״ל: (יב) {יב} מי שהוציא שני שטרי חובות על אחד שנעשו ביום אחד מסכום אחד הרי גובה שניהם ואין אומרים שניהם נעשו על הלואה אחת: (יג) {יג} ואם יש מלוה בשטר ומלוה ע״פ שהיה מוקדמת למלוה בשטר כתב רב האי שמלוה ע״פ קודמת לגבות מבני חרי כיון שעדים מעידין שקדמה ורב אלפס כתב שמלוה בשטר קודמת אף על פי שהיא מאוחרת ששיעבוד שטר דינו כמכר וכשם שמלוה ע״פ אינו גובה מלקוחות מאוחרים מפני שאין לה קול כך אין גובין מבני חרי שנשתעבדו לאחר מכן מפני שאין לה קול:
{יד} אבל מלוה ע״פ מוקדמת קודמת למלוה ע״פ מאוחרת:
{טו} כתב הראב״ד ראובן שלוה על פה מנה משמעון בעדים ומת תוך זמן ההלואה והניח קרקע לחנוך בנו ששוה מנה וחנוך לוה לאחר מיתת אביו מנה מלוי בשטר והגיע זמן השטר ליפרע ובא לוי לגבות הקרקע שירש חנוך מראובן אביו וטוען שמעון אני קודם שכבר היה משועבד לי בחיי אביו ומלוה על פה גובה מן היורשין הדין עם לוי אף על פי שעדיין לא הגיע זמן של שמעון וליכא למיחש לפרעון לא מן האב ולא מן הבן אפילו הכי לוי קודם לשמעון שהרי מלוה בשטר מאוחרת קודמת למלוה על פה מוקדמת וכותבין ב״ד שטר חוב לשמעון על חנוך במנה שהרי המזיק שיעבודו של חבירו חייב מדינא דגרמי וכ״ש זה שפרע חובו משיעבודו של חבירו ואם עבר זמן הלואת שמעון אף על פי שמת ראובן תוך הזמן יכול לוי לטעון לשמעון שמא פרעך חנוך כשעבר הזמן ואף אם יאמר שלא פרעך איני מאמינו כי הוא עושה עמך קנוניא להפקיע שיעבודי ואף בשבועה איני מאמינו וישבע לוי לשמעון שלא פרעו חנוך אם אין נאמנות בשטרו וכותבין לשמעון שטר על חנוך במנה ואם לוה חנוך מלוי בחיי אביו ואח״כ מת אביו אז שמעון קודם ללוי אף על פי שכתב חנוך ללוי דאקני הואיל ובשעת השיעבוד לא היו הנכסים של חנוך:
(יד) {טז} מלוה שלא מצא נכסים ללוה ליפרע מהם חובו אלא מה שנתנו לו על תנאי שאמר לו ואחריך לפלוני י״א שהוא גובה מהם דכי היכי שהם קנויים לו לענין שיכול למוכרם דקיימא לן ירד הראשון ומכר אין לשני אלא מה ששייר ראשון כך יכול לשעבדם והרמב״ם חילק בין מכר לשיעבוד שאף על פי שיכול למוכרם אינו יכול לשעבדם ואין בעל חוב גובה ממנו אלא הפירות אם בא בעוד הראשון חי ואם מת הראשון ואח״כ בא בעל חוב לגבות מהם אין מגבין לו מהם כלום אפילו עשאן אפותיקי אלא הרי הן של שני: (טז) {יז} לוה שנפל הבית עליו ועל אביו או עליו ועל אחיו ואין שם יורש אלא הוא ובני הלוה אומרים אבינו מת ראשון וירש את מורישו בקבר והוריש לנו ואין לב״ח ליטול ממנו כלום שאינו נוטל בראוי והמלוה אומר המוריש מת ראשון ונמצא שזכה הלוה בנכסים מחיים וב״ח גובה מן היורש על ב״ח להביא ראיה שהמוריש מת ראשון ואם לא לא יטול כלום מאותם הנכסים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) מי שיש לוכתובות פ׳ מי שהיה נשוי צ׳ א׳ צ״ג ב׳: (ב) בין מטלטלים – כ״כ בת׳ הרמב״ן וכן משמע בתוס׳ ורא״ש מתירוצם אהא דערכין ותי׳ הא דערכין במטלטלים דשם מה שגבה גבה מ׳ דלכתחלה אף במטלטלין דין קדימה וערש״י בערכין ז׳ ב׳ בד״ה מה שגבה כו׳ ולשניה ל״ל כו׳ ועבתוס׳ צ׳ א׳ ד״ה ש״מ. עוד תירץ דהתם כו׳ וברא״ש שם סי״א עוד תי׳ וכן מ׳ לכאורה ברי״ף שכ׳ וה״מ במקרקעי כו׳ אבל בפ׳ הכותב כ׳ במש״ל ס״י ע״ש ולכאורה נראה דהדין כמ״ש כאן דהא כל הפוסקים כולם מדמין בע״ח ללקוחות כמ״ש הרי״ף שם בפ׳ מי שהיה וה״מ במקרקעי אבל במטלטלי כו׳ דא״ר עשה עבדו אפותיקי כו׳ וכ״ז שהוא בידו גובה ב״ח אף מהמטלטלין כמ״ש מיניה אפי׳ מגלימא כו׳: (ג) אפי׳ אם הגיעערכין כ״ג א׳ המקדיש נכסיו כו׳ אע״ג דכתובה לא ניתנה כו׳ וההקדש קודם. (ד) בין מלוה – כתובות שם ושם: (ה) בי מלקוחות – שם צ״ה א׳: (ו) אפי׳ הגבו לוב״ב קל״ב במחלק לפניה כו׳ ומקולי כתובה כו׳: (ז) מיהו כשבא – ירושלמי פ׳ מי שהיה נשוי הביאו הרא״ש שם ס״ה: (ח) יוכל לטעוןב״ב קי״ב ב׳: (ט) י״א דאין – כמו במוכר מטלטלין קודם הזמן שאין בע״ת יוכל למחות: (י) אבל מלוה ע״פ – כן תי׳ הא דערכין במלוה ע״פ וצ״ל כמ״ד שם ו׳ ז׳ מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה כו׳: (יא) אא״כ גבה – כמו בלוקח דאין נפרעין כו׳ ושם נ׳ ב׳ הב״ע בבע״ח וגובה מהאחרון זיבורית: (יב) ואם מכרם כו׳ אלאב״ק ח׳ ב׳ רצה מזה גובה וע״ש רש״י ד״ה רצה מלוי כו׳ ואינו גובה משמעון אלא משום שנשאר עוד בידו קרקע: (יג) ואם מכרם לעכו״ם – גטין מ״א א׳: (יד) וכן רם – נלמד מהניח זיבורית וכ״ש מטלטלין דעיקר שעבודו כמ״ש בכתובות פ״ו א׳ לבע״ח מסלקים כו׳ האי כי דיניה כו׳: (טו) בעל חוב – וה״ה אם וכן אם הכל מדינא דמלכותא וכלישנא בתרא גטין י׳ ב׳ וכי״א בהג״ה לעיל סי׳ ס״ח ס״א: (טז) ולא אמרינן – דל״ד למחאה דאין ידוע מי שיש לו חוב על בית זה שיגלו לו וע״ל סי׳ קמ״ג ס״ד: (יז) במטלטלין – כנ״ל מהא דערכין ודב״ב מ״ד ב׳: (יח) וכן עבדים – ב״ב שם וב״ק י״ב ב׳ דוקא שעשאו אפותיקי: (יט) ולא עודכתובות פ״ד ינתנו ליורשין כו׳ רש״י שם ד״ה שכולן כו׳ זכו בהן היורשין כו׳ ושם בגמ׳ מאי אריא מותר כלהו כו׳ אלמא כיון דכבר זכו היורשין לא מהני תפיסתם: (כ) מיהו אם – כיון דמחוסר כתיבה ומסירה כמ״ש בסנה׳ ל״א א׳ כמאן כר׳ דאמר כו׳: (כא) לא מקרי כו׳ – דתפיסת מטלטלין שאני דב״ח קני משכון משא״כ בסגר חנות כמ״ש בפסחים ל״א כיון דאי הו״ל זוזי כו׳ ופי׳ הרמב״ן בשעת שומא כמש״ל סי׳ ק״ג ס״ו: (כב) אבל אם לא – דטעמא דחולקין דהוה כאלו כולם מוחזקין וכמ״ש תוס׳ בריש ב״מ ב׳ א׳ ד״ה ויחלוקו. וכן במנה שלישי כו׳ ולכן אם קדם הא׳ ותפס זכה לכן אין מוציאין אלא בראיה: (כג) דקי״ל – כמ״ש בס״ו: (כד) אלא כולם שוים – ויחלוקו. גמ׳ שם: (כה) וכל הקודםכתובות פ״ד א׳ כל הקודם בהן זכה אע״ג דאי לא תפס ינתנו לכושל שבהן לר״ט וכ״ש היכא דשוין. רא״ש שם סי״א: (כו) לוה וכ׳ – מדאמר לוה ולוה כו׳ וערשב״ם שם ד״ה יחלוקו: (כז) וכל הקודם – כנ״ל בס״ו: (כח) אבל אם – דשעבודו על לוקח כנ״ל בס״א אלא חוזר כו׳ משא״כ במכרו ב״ד דהוי כאלו הגבו לבע״ח מוקדם דמכירתם היינו גבייתם: (כט) בכ״מ שאנו – שם צ״ג ב׳ הראשונה נשבעת לשניה ואע״פ שכולם נוטלין כ״ש כאן: (ל) או שזכה – שם בן ננס כו׳ ואמרינן בגמ׳ כגון שנמצאת כו׳ וע״ש בתוס׳: (לא) ואפי׳ אם – כמש״ל סי׳ ע״א סי״ט: (לב) מי שהוציא – עבה״ג: (לג) מלוה בשטר כו׳ – עבה״ג. ב״ב קע״ו א׳:
(ליקוט) מלוה ע״פ כו׳ – אבל הרמב״ן חולק וכ׳ דמלוה בשטר קודם ואפי׳ תפס מלוה ע״פ מוציא ממנו וראיה ממ״ש בכתובות צ׳ ב׳ וש״מ כב״ד לא טרפה כו׳ ושם צ״ו וכך כחה יפה ומפ׳ בירו׳ בא מלוה בשטר אומרת לכתובה מכרתי בא מלוה בעדים אומרת למזונות מכרתי והביאו הרא״ש שם סי״ב ושם צ״ז א׳ בעו מיניה מר״ש מוכרת למזונות כו׳ ואם איתא מאי קמיבעא ליה וכי מי שי״ל על חבירו שני חובות היוצאים ביום אחד ומכרו ב״ד להגבותו א׳ מהם כלים יכול לטרפו בשביל האחר והא אמרי׳ שם צ״א ב׳ אבל אמרו כו׳ סלוקי סלקוה וה״נ שתי החובות הכתובה והמזונות זמנם שוה ורשב״א דחהו ואמר דמזונות בכל יום חיילא וליתא דא״כ אמאי אמרי׳ ברפי״ב מתו בנותי׳ כו׳ וברפ״ה דגיטין הוצרכו לידחוק אמאי אין מוציאין למזון כו׳ ועח״מ סי׳ ס״א ס״ז וראיותיו של רמב״ן תיקום כראי מוצק וכ״כ הרי״ף בת׳ וכ״כ הראב״ד וכ״ד הר״ן ר״פ מי שהיה נשוי וב״י נטה אחר הרשב״א לפי שהמ״מ כ׳ שמשמעות הרמב״ם נוטה לזה דחה דבריהם בשביל משמעות הרמב״ם ועבה״ג (ע״כ):
(לד) מלוה – עסמ״ע: (לה) שנים – עבה״ג ובגטין נ׳ ב׳ אין מוציאין כו׳ מ״ט כו׳ הלא״ה מוציאין: (לו) שהרי אין – כן למד הרא״ש סוף בכורות והרמב״ן ממתני׳ זו ועוד הביא ראיה מתוספתא וירושלמי והביאו הרא״ש שם ע״ש דאין הנזקין גובין מן הראוי אע״ג דככתובה בשטר דמי ועבסה״ת שמ״ג ח״ד:
(ליקוט) שהרי אין כו׳ – כ״כ בה״ת בשם הרמב״ן וכן הרא״ש בסוף בכורות מזה המתני׳ ועוד מנזקין שאין גובין בראוי כמ״ש בתוספתא וירושלמי הביאו בעה״ת והרא״ש שם אבל בה״ת בשם הרא״ש מלוניל והרא״ש בשם ר׳ אפרים כ׳ דגובה וכ׳ דר״ח מסתפק בדבר והוא תמה עליהם ממתני׳ הנ״ל ואשתמיטתיה להרא״ש דברי תוס׳ דב״ב קנ״ט א׳ ד״ה ולימרו כו׳ וא״ת אכתי כו׳ אבל אין כו׳ (ע״כ):
(ליקוט) שהרי כו׳ – עמ״ש במ״א דתוס׳ חולקין ע״ז וכ׳ משום דבמקום אבוה דאבא קאי אבל הרמב״ן כ׳ בפ״ח קכ״ה ב׳ דהיינו מטעם דאין גובה בראוי וההיא דירוש׳ שהביא הרא״ש בבכורות ראיה לזה דמטעם ראוי הוא דאמר כרמו פרט לראוי כבמוחזק ר״א בשם ר׳ נסא בשחפר כו׳ ועוד אי כדברי תוס׳ ל״ל קרא כה״ג וכ״כ הרמב״ן בחידושיו וכ׳ ועוד ראיה ממ״ש בר״פ אע״פ תנאי כתובה כו׳ לשבח ול״ק ג״כ לראוי אלא דגם ב״ח לא גבו בזה וכ״מ מדר״ן דאמר יתומים שגבו קרקע כו׳. ועבה״ג וכ׳ הטור כו׳ וכ״ה בש״ע סי׳ ק״ז ס״א ועמש״ש (ע״כ):
(ליקוט) שהרי כו׳ – ואין דעת הר״י מיגש כן בב״ב קכ״ה ב׳ דשקיל וטרי שם בכתובה אי גובה במלוה ולא כ׳ כלום בבע״ח וכ״כ הרמב״ן שזה דעתו מהנ״ל וכן בתוס׳ דפ׳ הכותב פ״ד א׳ ד״ה לכתובת כו׳ ובב״ב קכ״ה ב׳ ד״ה ואין כו׳ ובבכורות נ״א ד״ה ולא כו׳ ואזלי לשיטתייהו כמ״ש בב״ב קכ״ט א׳ וכ״ד הרי״ף שכ׳ הרי״מ שם משמו דס״ל מלוה ראויה היא בין לבכור בין לירושת הבעל וכתובת אשה וז״ש על ההיא דהכותב שם והשתא דתקון רבנן כו׳ גבי בע״ח כו׳ ולא כ׳ וכתובת אשה וכשיטתו והרא״ש שם הוסיף וכתובת אשה ובע״ח ועמ״ש בא״ע סי׳ ק׳ ס״ב וכ״כ בשם הר׳ אפרים וגם ר״ח מסתפק בזה וע׳ בתשובת רש״ל בארוכה ותשובת רמ״א אבל העיקר כמ״ש כאן מראיות הנ״ל (ע״כ):
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144