×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור חושן משפט רמ״הטור
;?!
אָ
(א) {א} כתב בשטר נתתי שדה פלוני לפלוני או שכתב נתתיה לו או הרי היא שלו באחד מאלו שלשה הלשונות שכתב ומסר לו שטר קנאה:
{ב} אבל אם כתב אתננה לו ומסר לו השטר לא קנה:
(ג) {ג} וכתב הרמ״ה אבל אם כתב לו בשטר שדה פלוני תהא נתונה לו או תהא שלו קנה אבל בדיבורא לא קנה בחד מהנך לישני אא״כ קנו מידו: (ב) {ד} אבל אמר אתננו לו אפילו אם קנו מידו לא קנה דקנין דברים בעלמא הוא ולא מחייב לקיימו בעל כרחיה: (ד) {ה} ומיהו אם אמר אתננו לו מעכשיו בין בשטר בין בקנין קנה לאלתר דכיון שאמר מעכשיו אין זה לשון הבטחה אלא בהאי שטרא או בהאי קנין מקנה ליה גופא דארעא:
{ו} האומר נתתי שדה פלוני לפלוני והוא אומר לא נתת לי הולכין אחר דברי הנותן דאיכא למימר זיכה לו על ידי אחר ואין בעל חוב של הנותן גובה ממנו כל זמן שישאר ביד הנותן ממה לפרוע אבל אם לא נשאר בידו ממה לפרוע לב״ח לא מהני הודאתו לחוב לבעל חובו כיון שב״ח קדם והקרקע היה עד עתה בחזקתו.
(ה)  ואם אומר נתתיה לו בידו והוא אומר לא נתת לי הודאת בעל דין כק׳ עדים והרי הוא של הנותן:
{ז} ואם המקבל מת ובנו אומר שלא נתנה לאביו לא תנתן לא לזה ולא לזה אלא תנתן ביד שליש עד שיתברר הדבר.
(ו) ודווקא כשהבן אומר אני הייתי במעמד שאתה אומר שנתת לאבי וראיתי שלא נתתי לו ואפ״ה משלשין ולא אמרינן הודאת בע״ד כמאה עדים דמי כיון שהבן לא קבל השטר בידו אלא אומר על קבלת אביו שלא קבל ואיכא למימר שמא טעה וסבר שלא קבל וקבל אבל אי לא היה במעמד היינו כמו נתתי שדה לפלוני והוא אומר לא נתנו דחיישינן שמא זיכה לו ע״י אחר: (ז) {ח} כתב הרמב״ם מקבל שטען שדה זו שתחת ידי אינה מתנה בידי
{ט} שומר אני עליה וכיוצא בזה או בטלה היתה מעיקרא שלא קבלתיה אלא בע״כ באונס או בטעות או כיוצא בזה דבריו קיימים ונשבע על זה שבועת היסת ותחזור לבעלים:
(ח) {י} טען הנותן שומר אתה עליה או שלא מדעת נתתיה או גזולה היא בידך נשבע המקבל שבועת היסת ונפטר ע״כ. ואיני מבין מה ענין שבועה לכאן כשטוען המקבל שאינה מתנה יסתלק ממנה ויניהנה: (ט) {יא} שאלה לא״א הרא״ש ז״ל: יעקב נתן לראובן בנו קרקע במתנה מעכשיו אחר זמן ירד יעקב מנכסיו ופייס מראובן שיחזיר לו שטר המתנה וכן עשה וגם עשה לאביו שטר מחילה אחר כן נתעשר יעקב ובקש ראובן מאביו שיחזור ויעשה לו שטר מתנה כבתחילה ולא רצה יעקב אז ערער ראובן על הבית ואמר שלא יוציא מתחת ידו בחזרת שטר המתנה ובמחילה שעשה לו. תשובה: הדין עם ראובן שיעקב לא קנה בחזרת השטר ולא במחילה ואם יעקב מודה בכל הדברים בפני ב״ד יחזיקו ב״ד הקרקע ביד ראובן ואם כופר ואומר שלא נתן לראובן מעולם אם עדי המתנה הם קיימים ומעידים על המתנה הרי הבית של ראובן ואם אין עדים ישבע יעקב שלא נתן לראובן: (י) {יב} מקבל מתנה שאמר לאחר שבאה המתנה לידו מתנה זו מבוטלת היא תבטל אי איפשי בה אינה כלום אלא שלו היא ואם בא בעל חובה גובה ממנה:
{יג} אבל אם אמר בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימין אם קבלה הוא בעצמו שהרי זה מודה שהיתה בטלה מעיקרא ומעולם לא כיון לזכות בה והודאת בעל דין בק׳ עדים דמי וחזרה לנותן וכתב הראב״ד דוקא שאינו חב לאחרים אבל אם חב לאחרים כגון שיש לו בעל חוב שיש לו לגבות ממנה אינו נאמן ורש״י פירש שהוא נאמן אפילו יש לו בעל חוב וטעמא דמלתא כיון שלא היתה בחזקתו עד עתה וכן דעת א״א הרא״ש ז״ל:
{יד} כתב הרמב״ם ז״ל דכשאומר אי איפשי בה לאחר שבאה לידו הוי הפקר וכל הקודם בה זכה ורש״י חילק במטלטלי כיון שהן בידו ואמר אי איפשי בהן הויא לשון הפקר אבל קרקע שאינו בידו לא הוי אי איפשי בו לשון הפקר אלא רוצה לבטל המתנה ואינו יכול כיון שכבר קבלה וכ״כ א״א הרא״ש ז״ל הכותב נכסיו או נתן מתנה לפלוני ואמר המקבל מיד איני רוצה בה לא קנה וחזרה ליד הנותן אבל שתק תחילה ואח״כ אמר אי איפשי בה אם הנותן בריא לא זכה עד שיגיע לידו השטר וכיון שאמר אי איפשי בה קודם שהגיע לידו חוזר לנותן ואם הנותן שכיב מרע דבריו ככתובים וכמסורים דמו ומיד כשכתבו לו והוא שתק זכה וכשחזר ואמר אי איפשי בה הפקירה וכל הקודם בה זכה בה אם הן מטלטלין ואם הוא קרקע לא יצא מתחת ידו בשביל זה:
(יא) {טו} ואם זיכה לו ע״י אחר בפניו ושתק ואח״כ אמר אי איפשי בה כתב הרמב״ם שהוא ספק לפיכך אם קדם אחר וזכה בהן לעצמו אין מוציאין מידו דשמא המקבל זכה וכיון שאמר איני רוצה בה הרי הפקירה וזה שקדם זכה בה ואין מוציאין מידו ואם חזרו הבעלים הראשונים ותפשוה מיד זה שזכה בה אין מוציאין מידן דשמא המקבל הוכיח סופו על תחילתו שלא זכה בה וברשות הבעלים הראשונים קיימא עד כאן ומדברי א״א הרא״ש ז״ל יראה שזכה בה המקבל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) א) ל׳ הרמב״ם בפרק ד׳ מהלכות זכייה דין י״א בריית׳ פ״ד דגיטין דף מ׳ ע״ב וכדאמר ר׳ יוחנן שם וכולן בשטר (ב) ס״א נתונה לו סמ״ע בשם הרא״ש וגמרא מדיוקא (ג) ב) וכן פירש ר״י שם (ד) ג) כחכמים שם בברייתא סברי שאין זה אלא כמבטיח שיתננה לו לאחר זמן ובשטר אחר ועדיין לא עשה וזה מבואר בהרב המגיד (ה) ד) ב״י בסי׳ קנ״ה מחס״ד בשם תשובת הרשב״א (ו) ה) וכתב הסמ״ע ומיהו מכח חרם וקנס שקבל בק״ס צריך לקיימו ונפקא מיניה אם מת אין מוציאין מידו וע״ל סי׳ ר״ט ס״ד בהגה (ז) ו) טור בסי׳ זה ס״ג בשם הרמ״ה (ח) ז) שם ה״ה בשם הרמ״ה וביאר שם כיון דאמר מעכשיו אין זה לשון הבטחה אלא בהאי שטרא או קנין מקני ליה גופו דארעא (ט) ח) שם ס״ו מברייתא בגיטין שם ושם ברמב״ם די״ב (י) ט) לשון הרמב״ם שם ושם בבריי׳ (יא) י) שם רב חסדא אמר נותן אוכל פירות ורבה אמר משלשין את הפירות ולא פליגי הא באבא הא בברא (יב) כ) וכתב הרב המגיד בשם התוס׳ הא דלא אמרי׳ לגבי נותן הודאת בע״ד כמאה עדים דמי ויפסיד הפירות ותירצו שהמקבל זכור יותר מן הנותן לפי שהנותן קדמה לו מחשבה ליתן ופעמים שהוא סבור שנתן מפני שעלה בדעתו שיתן ולא נתן מה שאין כן במקבל וכו׳ (יג) ל) פירש רש״י שמא יבואו עדים שמסרה לאביו וזה לא ידע (יד) מ) טור ס״ז (טו) נ) וביאר שם אפ״ה משלשין דאיכא למימר שטעה וסבר שלא קבל וקבל (טז) ס) רמב״ם שם פי״ד די״ג (יז) כ״כ ה״ה ליישב מה שהשיג הראב״ד לענין שבועה בכאן וכן מ״ש הטור ואיני מבין דבריו (יח) ע) וכתב ה״ה שכאן הוא אומר שמעולם לא באת לידו ופשוט הוא שהודאתו הודאה (יט) פ) שם דין י״ד (כ) צ) וכן פי ה״ה שם דברי רבינו (כא) ק) טור ס״י בשם תשובת הרא״ש כלל כ״ז סי׳ כ״ד וע״ש בחילוקי דינים שכתב שם וכיוצא בזה לעיל סי׳ ע״ג סי״ט ובחי׳ רע״א ס״ב בהגה (כב) ר) ל׳ הרמב״ם שם בריש פ״ד מימרא דרב יהודה אמר שמואל ומימרא דרבי יוחנן וכדאמר ר׳ אבא בר ממל ולא פליגי וכו׳ ספ״ח דב״ב סוף דף קל״ז (כג) כ׳ הכ״מ שמה שהשמיט הרמב״ם דין אם אמר בטלה היא או אינה מתנה דדבריו קיימין דודאי לשעבר משמע מפני שסמך אמה שכת׳ שם בסוף הפרק דין י״ג מקבל מתנה שטען וכו׳ ע״כ והביאו המחבר בסעיף ז׳ ואין כאן מקום להאריך (כד) וכתב הכ״מ אפשר דאיירי ממום הנגלה לעין דודאי הכיר בו משעה ראשונ׳ ואע״פ שהוא אומר מום זה נראה לי בה דמשמע עכשיו מאחר שהוא נגלה לעין כל אנן סהדי דמשקר (כה) ש) כ״כ ה״ה בפי׳ ממ״ש רבינו לא אמר כלום (כו) ת) מימרא דריש לקיש בפ״ז דכריתות דף כ״ד ע״א וכדמפרש לה שם ריש ע״ב. (כז) א) וביש לו שטר ובעדים דלאו כל כמיני׳ לאפקועי שעבודיה בהפקר ולא עדיפי מאם מכרה או נתנה שהב״ח גובה ממנה וה״ה אם הפקיר׳ וזכה אחר בה וכ״כ הסמ״ע (כח) ב) מבואר שם בב״ב ריש דף קל״ח (כט) ג) וכ״כ התו׳ שם בשם ר״י (ל) וכתב ה״ה ואם מתו ליורשיהן (לא) ד) הוא לדעת רש״י אבל לדעת הרמב״ם אין הפרש בין אמר איני רוצה בה או אי אפשי בה וכ״כ הטור שם. (לב) ה) ל׳ הרמב״ם שם ד״ג בפ״ח דב״ב (ריש דף קל״ח) א״ר נחמן בר יצחק וכו׳ באנו למחלוקת רשב״ג ורבנן דתניא כו׳ וכדמפרש לה רבא ואיתימא רבי יוחנן שם (לג) כדעת חכמים שם בברייתא (לד) ו) כדעת רשב״ג שם וכ׳ ה״ה המחבר פסק כדין ספק מכח סוגיא פ״ב דחולין (דף ל״ט ע״ב) דאמרינן התם לא אמרו בו היתר משום כבודו דרשב״ג ולא אסור משום כבודו דת״ק והביאו זאת בהכותב כדאיתא התם ואם הם נסתפקו מי יכריע וכ״כ העיטור בשם הגאונים (לה) ז) טור סי״ג פי׳ הרי״ף והרא״ש מימרא דרב יהודה אמר שמואל ואימתי דא״ר אבא בר ממל וכו׳ שם סוף דף קל״ו והאי י״א לא קאי אזיכה לו ע״י אחר (לו) ח) דדברי ש״מ ככתובין ומסורין דמי אבל במתנת בריא עד דמטי שטרא לידיה או זיכה לו ע״י אחר כמבואר פרטי דיניו לעיל (לז) ט) ואם אמר אי אפשי בה הפקירה טור (לח) י) וכמ״ש לעיל לענ״ד מסולק׳ תמיהת הרב רמ״ארשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144