×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור יורה דעה ס״דטור
;?!
אָ
(הקדמה) הלכות חלב (א) כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו לפיכך אין חייבין משום חלב אלא אלו הג׳ מינין אבל בהמה טמאה וחיה בין טהורה בין טמאה חלבם כבשרם ואפילו באלו הג׳ מינים כתב הרמב״ם שאין חייבין על חלב נפל שלה אלא משום נבלה כמו על בשרו אבל באלו הג׳ מינים חייבין משום חלב בין אם היא שחוטה או נבלה או טריפה כוי חלבו אסור ואין חייבין עליו. (ב)  השוחט בהמה ומצא בה עובר לא שנא בן ח׳ או בן ט׳ בין אם חי או מת חלבו מותר והא דחלב בן ט׳ חי מותר דוקא שלא הפריס על גבי קרקע אבל הפריס ע״ג קרקע אסור והרמב״ם אסרו אפילו לא הפריס ע״ג קרקע ולא נהירא. (ג)  הושיט ידו למעי בהמה ותלש חלב מבן ט׳ חי שבתוכה חייבין עליו משום חלב כעל חלב בהמה גמורה. (ד)  איזהו חלב כל שהוא תותב קרום ונקלף פירוש שהוא פרוש על הקרום בענין שכשנקלף הקרום נקלף עמו ולא יהא בשר חופה אותו. (ה)  חלב האליה מותר. (ו)  חלב שעל הכסלים וקרום שעליהם אסור ופירש הרמב״ם שהוא החלב שבעקרי הירכים ורש״י פירש עצם קטן הוא מונח על עצם הנג״א ומחובר תחת האליה מלמעלה ועליו יש חלב תחת ראש המותן שקורין לונבי״ל. (ז)  חלב שתחת המתנים אסור ופירש רש״י שהוא תחת הכליות ונראה בגובה הכסלים ואח״כ נבלע תחת בשר אדום דק ומתפשטת תחת אותו בשר בכל הכסל וכל שהבשר חופהו מותר וכשכלה למטה אותו בשר יוצא ממנו קרום לבן ועב חוץ מהקרום הדק המתפשט בכל הכסלים שאסור משום חלב ותחת אותו קרום יש לובן חלב ויש נוהגין בו איסור חלב לפי שאותו קרום העב אינו חשוב להם חפוי בשר אבל באשכנז נוהגין בהן היתר וגם בעיני נראה שחפוי בשר גמור הוא ורב אלפס פירש שהוא תחת הבשר בראש הכסלים וקרום מפסיק בין זה החלב ובין השומן שתחתיו והעליון אסור והתחתון מותר והרמב״ם נתן סימן להכיר איזה חלב וכתב כל מקום שתמצא בו חלב תחת הבשר והבשר מקיפו כל סביביו ולא יראה עד שיקרע הבשר הרי זה מותר. (ח)  חלב שעל המסס ובית הכוסות חייבין עליו. (י)  קרום שעל דד הטחול והוא הצד הגס חייבים עליו ושעל שאר הטחול והחוטין שבו אסורין ואין חייבין עליהן. (יב)  הכוליא יש עליה שני קרומין העליון חייבים עליו התחתון והחוטין שבה אסורין ואין חייבין עליהן ולובן שבכוליא יש שאוסרין ויש מתירין ורש״י פסק לחומרא חוטין שבחלב אסורין ואין חייבין עליהן. (יג)  חוטין שבעוקץ אסורין ואין חייבין עליהן והם ה׳ ג׳ מימין וב׳ משמאל הג׳ שמימין כל אחד מהם מתפצל לב׳ ב׳ והשנים שמשמאל כל אחד מהם מתפצל לג׳ ג׳ וראשה האחד מחובר לשדרה וראשי הפיצולין נדבקין תחת החזה בראשי הצלעות ואותן ראשי הפיצולין מצויין בחצי הבהמה שלפנים וצריך ליזהר לחטט אחריהם. (יד)  בקיבה יש ב׳ מיני חלבים אחד עשוי כקשת ואחד עשוי כיתר ורב אלפס התיר שעל היתר ואסר שעל הקשת וכ״כ הרמב״ם ורש״י אסר שניהם ולזה הסכים א״א הרא״ש ז״ל. (טו)  חלב שעל הדקין אסור ודוקא באורך אמה משמתחילין לצאת מן הקיבה אבל מכאן ואילך שומן הוא ומותר לשון הרמב״ם חלב הלב חלב המעים והם הדקין המלופפין כולו מותר חוץ מהמעי הסמוך לקיבה שהוא תחלת בני המעים שצריך לגרור חלב שעליו ויש מהגאונים שאמרו ראש המעים שצריך לגוררו הוא המעי שיוצא בו הרעי שהוא סוף המעים. (טז)  אין מולחין החלבים עם הבשר ולא מדיחין אותם עמו וכלי שמדיחין בו את החלבים אין מדיחין בו את הבשר לפיכך במקום שדרך הטבח להיות מדיח הבשר בחנות צריך שיהיו לו שני כלים אחד להדיח בו הבשר ואחד להדיח בו החלבים.
סכין שחותכין בו החלבים אין חותכין בו הבשר לפיכך צריך הטבח שיהא לו סכין לחלבים וסכין לבשר.
(יז)  כתב בעל העיטור מסתברא מנקרי הבשר אין צריכין שני סכינים שאין מחתכין חלב שאסור מן התורה אלא גורר אותו בסכין ואין בה דוחקא דסכינא בבשר אף על פי שבשמנונית הגיד א״א שאינו חותך ומנקר ישראל קדושים הם והחמירו בו ולא החמירו בסכין ואפילו דמשתכח דאית בה דוחקא דסכינא בדיעבד מותר בהדחה שהרי כל ישראל נהגו להדיח הבשר לקדרה.
וכ״כ הרשב״א נהגו מנקרי הבשר לנקר בסכין אחד לפי שלא אמרו שני סכינים אלא לחתיכת חלבים אבל בגיד ושמנוניתו אין בו שומן חלב כל כך שידבק ממנה בסכין ומ״מ צריך אדם להיות מלמד בתוך ביתו שיהו משפשפין הבשר יפה לצאת ידי ספקות הללו וכן להיות מנקר הבשר מקנח תדיר בסמרטוט וכן נוהגין רוב המנקרין.
(יח)  אין פורשים הכסלים על גבי בשר בעוד שהחלב עליהם חם לפי שהקרום שעל גבי החלב דק ונקרע ע״י משמוש ידי הטבח וכשמניחין אותו על גבי הבשר נמוח החלב ונבלע בבשר. (יט)  כתב הרמב״ם כל הדברים האלה אסור לעשותן ואם נעשו לא נאסר הבשר ואין מכין העושם אלא מלמדין אותם שלא יעשם. (כ)  וכן אין מולחין את הבשר קודם שיסירו ממנו החוטין והקרומים האסורין ואם מלחו מסירין אח״כ ואפילו היה בהם גיד הנשה מסירו אחר שנמלח ומבשלו. (כא)  וטבח שדרכו לנקר בשר ונמצא אחריו חוט או קרום מלמדין אותו ומזהירים אותו שלא יזלזל באיסורים אבל אם נמצא אחריו חלב אם הוא כשעורה מעבירים אותו ואם נמצא אחריו כזית ואפילו בהרבה מקומות מכין אותו מכת מרדות ומעבירים אותו מפני שהטבחים נאמנים על החלב.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) מינים – בטור כת׳ כגון חיות ובהמות טמאות. וכ׳ הט״ז דנ״מ לדידן אם אסור משום טמא או משום חלב לנודר הנאה מכל דבר שאסור משום חלב שנדע במה הוא אסור. והש״ך כתב דנ״מ במי שהוא חשוד לדבר א׳ שאינו חשוד לדברים אחרים כדלקמן סי׳ קי״ט ואם מותר לעשות סחורה מחלב בהמה טמאה ע״ל סי׳ קי״ז: (ב) אסור – כתב הש״ך דנ״ל עיקר להלכה כדעה זו וכ״ש דגידו אסור וע״ל סי׳ ס״ה ס״ז: (ג) נפל – הג״ה זו אין לה שחר כלל דבאמת הוא אסור מצד נפל ואיסור חלב אין בו וכתב הט״ז שאיזה תלמיד טועה כתבה ואינה מדברי הרב רמ״א: (ד) והוציאו – כ׳ הש״ך אבל אם הניחו בתוכו ניתר בשחיטת אמו: (ה) תותב – פי׳ שהוא פרוש כשמלה על הקרב קרום ונקלף פי׳ קרום דק יש עליו ונקלף הקרום מעל החלב שאינו אדוק בו כ״כ אבל מה שעל הדקין מראשו והלאה לאו תותב הוא אלא אדוק בהם וחלב הקיבה אינו תותב אלא חתיכות חתיכות והוא אדוק: (ו) הכסלים – עיין בטור איזה הוא חלב הכסלים: (ז) באחוריים – כבר נתבאר בסי׳ נ״ד שנוהגים להניח בכל בהמה צלע א׳ מכל צד בחלק האחוריים ואף אם נמצאו צלעות יתרות אפ״ה אין מניחין יותר מאחת הסמוכה לאחוריים. (כי יש שיטות להחמיר שלא לאכול בשר אחוריים כי אף למדן גדול אין יכול לבאר זה היטב מתוך ספר. כת׳ בה״י דנוהגין ליקח מן הכתף הגיד עם שמנו שיש סביב הגיד ובדיעבד אם לא ניטל השומן מותר): (ח) במקצתו – אבל לכולי עלמא צריך להסיר הקרום שתחת המכסה ולא נחלקו אלא בחלב שתחת אותו הקרום ב״י בשם המרדכי: (ט) בששים – כתב הט״ז מיהו לא אמרינן בו חתיכה עצמה נעשה נבלה להצריך ס׳ נגד כל החתיכה שזה החלב דבוק בו (מאחר שרבינו אפרים פסק דא״א חתיכה נ״נ אלא בב״ח) אבל לענין סתימת הנקב לא מיקרי חלב טהור ואינו סותם (מאחר דלר״א חלב גמור הוא ע״ל סימן מ״ח): (י) כלים – דמסתמא המעט חלב שעל הכרס בטל בס׳ נגד כרס והמרק והלפתן שעמו (וכתב האגודה אין אלו נמנעין מכלים של אלו ומבישוליהן אך הכרס אין אוכלין וכ׳ רש״ל עליו מאחר שכ׳ שאין נזהרין אלא מכרס עצמו הא התבשיל שנתבשל עמו אוכלין וזהו מ״ש שאין נזהרין אלו מבשוליהן. ואפי׳ להאוסרין ומחזיקין אותן לחלב גמור מ״מ מסתמא החלב שעל הכרס הוא בטל בס׳ נגד הכרס והמרק והלפתן שעמו. וש״ך כ׳ אפילו יש תערובת מחלב הדבוק לכרס בתבשיל ואינו בטל בתבשיל אין נמנעים מלאכלו ע״ש. ופר״ח כתב לדידן דקי״ל טעם כעיקר דאורייתא אין להקל בכך. ובת׳ מהרלב״ח דף קמ״ה כ׳ וז״ל אבל אם יש מנהג יעשה כמנהגם כגון במדינת ריינו״ס יש קצת מקומות שנוהגין איסור בחלב שעל הקיבה וכשבאין למקומות שנוהגין היתר אוכלין מבישוליהן מהמרק או מהבשר שנתבשל עם האיסור וכ״ש שמשתמשין בכליהם שהם ב״י ודוקא שיהיה מנהג באוכל כגון שאותן המקומות שנוהגין איסור דרים באותה מדינה שקצת מהם נוהגין היתר וקצת מהם נוהגין איסור דיש לומר שהמקומו׳ שנוהגין איסור לא קיבלו עליהם האיסור מכל וכל לאסור פליטתו והמרק והנתבשל עמו. אבל אם המנהג במאכיל לבד ר״ל דהמאכיל הוא מהמדינה שקצת נוהגין בהם איסור והקצת נוהגין היתר והמאכיל נוהג היתר והאוכל הוא ממדינה שכולן נוהגין איסור כגון ממדינת פולין כשבא למקומות שנוהגין היתר אע״ג שנהגו להאכיל למקומות הסמוכים להם הנוהגין איסור. אסור לו לאכול מבישוליהן. לפ״ז לא יפה הן עושין אנשי פולין שבאין למדינת אשכנז ואוכלין מבישוליהן. מיהו הא דאסור לאכול דבר איסור מחמת מנהג אבותיו ובני מדינתו דוקא כשאין נראה לו היתר בדבר. אבל כשנראה לו היתר בדבר ובא ממקום שנהגו איסור למקום שנהגו היתר יוכל לאכול ש״ך סי׳ קי״ט ס״ק כ׳ ע״ש). (יא) הגס – כ׳ הט״ז פי׳ בכל מקום הן צד הנגלה הן צד הנסתר דהיינו במקום שדבוק לכרס ואם ניקב הכרס אין מועיל סתימת הטחול וכתב רש״ל מעשה שנצלה הטחול בלי ניקור והתיר מה״ר משולם משום דבטל חלב הטחול בטחול עצמה ובחלב הטהור שבו וע״ל סי׳ ע״ד (וע״ל סי׳ מ״ג ס״ק ד׳): (יב) הקרום – כתב הט״ז ואם אין בחתיכה עצמה דהיינו כל מה שדבוק לקרום ששים נגד הקרום צריך ס׳ נגד כל החתיכה דחתיכה עצמה נעשה נבלה ולא מהני מה שהוא חלב כחוש: (יג) שני – כ׳ הט״ז ובדיעבד אין צריך ס׳ רק נגד צד הכבד: (יד) הקשת – פירש״י הקיבה עשויה כקשת ומבחוץ היינו שעל הקשת ומבפנים לעיגול היינו שעל היתר היינו חוט משוך כמו יתר: (טו) בקליפה – כ׳ הט״ז היינו במליחה אבל בבישול צריך ס׳ ואמרינן בו חתיכה עצמה נעשה נבלה (חוץ מגידי צוואר שיתבאר לקמן סי׳ ס״ה. רש״ל וקליפה זו בין במליחה ובין בצלי אינו אלא חומרא בעלמא. ונ״מ דאם לא קלפוהו ובשלו כך מותר בדיעבד): (טז) מעבירין – עי׳ בח״מ סי׳ ל״ד דמחלק גבי טבח אם שוחט לעצמו או לאחרים וגם כאן דינא הכי:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144