×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים תקמ״חטור
;?!
אָ
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) לא – ומ״מ הנר שרגילים להדליק כל שבעה ידליק תיכף ואין זה תלוי במה שהרגל מבטל האבילות או שאינו חל עד אחר הרגל רק שידליק במקום שאין אוכלים שם משום צער עשו״ת נ״ש סי׳ ע״ג:
(ב) ומונה – וש״ע אינו נחשב רק ליום אחד אחרונים וע׳ בסעיף י״ו מש״ש:
(ג) שני – משמע אפי׳ נקבר ביום ראשון ע״י עכו״ם ולא כרש״ל אבל בראש השנה דוקא בנקבר ביום שני מונה שבעה מיום שני אבל אם נקבר ביום ראשון אינו מונה אפי׳ מיום שני ט״ז וכ״כ המבי״ט ופר״ח מ״א אבל רוב פוסקים פסקו דאפי׳ בראש השנה אם נקבר ביום ראשון מונה שבעה מיום שני וע׳ בי״ד סי׳ שצ״ט סעיף קטן י״ג: (ד) פרהסיא – ולא ישנה כסותו. אע״ג דשאר אבל משנה ברגל מ״מ זה שלא התחיל עדיין אבילות אין לנהוג כן ברגל ר״מ לובלין סימן ק״ז. וכתב המ״א ונ״ל דמניח תפילין ביום ראשון ע״ש:
(ה) שבצנעה – והם תשמיש ורחיצה ות״ת עי״ד. ואסור לחזור הפרשה במועד דאין חיוב לחזור פרשת המועדים. מ״א:
(ו) אנינות – שאסור בבשר ויין ע׳ י״ד סימן שמ״א:
(ז) שמחשיך – וכתב המ״א אבל בליל י״ט שני חייב בכל המצות דדוקא ביום שני כתב הרא״ש דכחול שויא רבנן אבל בלילה שלפניו לא וכ״ש לדידן שנוהגין לעשות צרכי קבורה ע״י עכו״ם דחייב בלילה וכ״כ מהרי״ל היכא דמת לו מת בש״ע מותר לקדש בליל ש״ת אבל ביום כ״ע מודים שפטור אך לא יאמר ההגדה בפסח כיון דאית בה מדרש פסוקים מור״ם מלובלין וכ״כ בדרישה בי״ד סימן שמ״א וכ״פ ט״ז דלא כש״ך שם ע״ש ומשמע דביום אפי׳ אינו רוצה לקברו עתה חל עליו דין אנינות דכחול שויא רבנן ומיהו נראה לי דאם אי אפשר לקברו מחמת איד העכו״ם או מחמת אונס אחר לא חל עליו דין אנינות. ומשמע מתשובה מור״ם דאסור לעלות לתורה עד כאן לשונו עיין שם:
(ח) ביתו – ושותף של אבל שמת לו מת ביום טוב פסק הגאון מהר״ש מפראג לאסור כמו בשאר אבילות. א״ז: (ט) שעה א׳ – כלומר שעה מועטת. מ״ב:
(י) שלשים – וכן חתן שנשא ערב הרגל ובתוך הרגל מת לו מת אע״ג דחתן דעלמא שאירע לו אבילות תוך שבעת ימי המשתה אין מונין למ״ד אלא אחר ימי המשתה מ״מ חתן זה עולין לו שבעת ימי המשתה למנין למ״ד מ״ב. אבל הט״ז פסק דגם כאן אין ל׳ מן המנין וע׳ בי״ד סימן שצ״ט:
(יא) קודם – מי שמת לו אביו או אמו ושלמו למ״ד יום ביום א׳ של חג וגערו בו בתוך הרגל מותר לגלח בחה״מ כיון שלא היה יכול לגלח בערב י״ט הלק״ט ח״א סימן רפ״ה: (יב) מימי – כגון יום ה׳ או ו׳ דאז הרגל מבטל גזירות שבעה ואינו מבטל גזירות למ״ד:
(יג) איסור וכו׳ – היינו מדינא אבל המנהג להקל כמ״ש רמ״א בי״ד סימן שצ״ט ס״ה. ש״ך ט״ז וב״ח והאחרונים ועמ״א:
(יד) שבעה – דוקא במת קודם הרגל חשבינן ש״ע לשבעה אבל מת ברגל או בחול המועד לא חשבינן ש״ע רק ליום אחד אחרונים ודלא כרש״ל ומ״ב. ועיין סעיף קטן ב׳ ועיין מהרי״ט צהלון סימן ע״ח ובספר בני חייא חי״ד סימן שצ״ט ובתשובת נ״ש סימן י״ח: (טו) בשבת – כתב הט״ז [ביו״ד סי׳ ת״ב ס״ו כתבתי] דבמת באחד בשבת והוי יום שביעי שלו בשבת דאין לנהוג איסור בדברים שבצינעה רק בשחרית בהנץ החמה וע״כ שרי במנחה לקרותו לספר תורה עוד כתבתי שם באם יום השביעי בשבת נוהגים קצת בעלי בתים לישב על הארץ בלילה שעה אחת והוא טעות גמור אלא א״כ שמע שמועה רחוקה בשבת שאז נוהג אבילות שעה אחת בלילה ולא כב״ח ע׳ י״ד סימן ת״ב ס״ק ד׳ מש״ש: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×