×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. אורח חייםOrach Chayyim
  2. יורה דעהYoreh Deah
  3. אבן העזרEven HaEzer
  4. חושן משפטChoshen Mishpat
  1. בחרו הלכותSelect Laws
  2. בחרו סימןSelect Siman
  1. הנהגת אדם בבוקרהנהגת אדם בבוקר
  2. ציציתציצית
  3. תפיליןתפילין
  4. ברכות השחר ושאר ברכותברכות השחר ושאר ברכות
  5. קריאת שמעקריאת שמע
  6. תפילהתפילה
  7. נשיאת כפים ונפילת אפיםנשיאת כפים ונפילת אפים
  8. קריאת ספר תורהקריאת ספר תורה
  9. בית הכנסתבית הכנסת
  10. נטילת ידיםנטילת ידים
  11. בציעת הפתבציעת הפת
  12. דברים הנוהגים בסעודהדברים הנוהגים בסעודה
  13. ברכת המזוןברכת המזון
  14. ברכת הפירות והריחברכת הפירות והריח
  15. שאר מיני ברכותשאר מיני ברכות
  16. תפילת המנחהתפילת המנחה
  17. קריאת שמע ותפילה של ערביתקריאת שמע ותפילה של ערבית
  18. צניעותצניעות
  19. שבת ועירוביןשבת ועירובין
  20. ראש חודשראש חודש
  21. פסחפסח
  22. יום טוביום טוב
  23. חול המועדחול המועד
  24. תשעה באב ושאר תעניותתשעה באב ושאר תעניות
  25. תעניתתענית
  26. ראש השנהראש השנה
  27. יום הכיפוריםיום הכיפורים
  28. סוכהסוכה
  29. לולבלולב
  30. חנוכהחנוכה
  31. מגילהמגילה
  1. הקדמותIntros
  2. א1
  3. ב2
  4. ג3
  5. ד4
  6. ה5
  7. ו6
  8. ז7
  9. ח8
  10. ט9
  11. י10
  12. יא11
  13. יב12
  14. יג13
  15. יד14
  16. טו15
  17. טז16
  18. יז17
  19. יח18
  20. יט19
  21. כ20
  22. כא21
  23. כב22
  24. כג23
  25. כד24
  26. כה25
  27. כו26
  28. כז27
  29. כח28
  30. כט29
  31. ל30
  32. לא31
  33. לב32
  34. לג33
  35. לד34
  36. לה35
  37. לו36
  38. לז37
  39. לח38
  40. לט39
  41. מ40
  42. מא41
  43. מב42
  44. מג43
  45. מד44
  46. מה45
  47. מו46
  48. מז47
  49. מח48
  50. מט49
  51. נ50
  52. נא51
  53. נב52
  54. נג53
  55. נד54
  56. נה55
  57. נו56
  58. נז57
  59. נח58
  60. נט59
  61. ס60
  62. סא61
  63. סב62
  64. סג63
  65. סד64
  66. סה65
  67. סו66
  68. סז67
  69. סח68
  70. סט69
  71. ע70
  72. עא71
  73. עב72
  74. עג73
  75. עד74
  76. עה75
  77. עו76
  78. עז77
  79. עח78
  80. עט79
  81. פ80
  82. פא81
  83. פב82
  84. פג83
  85. פד84
  86. פה85
  87. פו86
  88. פז87
  89. פח88
  90. פט89
  91. צ90
  92. צא91
  93. צב92
  94. צג93
  95. צד94
  96. צה95
  97. צו96
  98. צז97
  99. צח98
  100. צט99
  101. ק100
  102. קא101
  103. קב102
  104. קג103
  105. קד104
  106. קה105
  107. קו106
  108. קז107
  109. קח108
  110. קט109
  111. קי110
  112. קיא111
  113. קיב112
  114. קיג113
  115. קיד114
  116. קטו115
  117. קטז116
  118. קיז117
  119. קיח118
  120. קיט119
  121. קכ120
  122. קכא121
  123. קכב122
  124. קכג123
  125. קכד124
  126. קכה125
  127. קכו126
  128. קכז127
  129. קכח128
  130. קכט129
  131. קל130
  132. קלא131
  133. קלב132
  134. קלג133
  135. קלד134
  136. קלה135
  137. קלו136
  138. קלז137
  139. קלח138
  140. קלט139
  141. קמ140
  142. קמא141
  143. קמב142
  144. קמג143
  145. קמד144
  146. קמה145
  147. קמו146
  148. קמז147
  149. קמח148
  150. קמט149
  151. קנ150
  152. קנא151
  153. קנב152
  154. קנג153
  155. קנד154
  156. קנה155
  157. קנו156
  158. קנז157
  159. קנח158
  160. קנט159
  161. קס160
  162. קסא161
  163. קסב162
  164. קסג163
  165. קסד164
  166. קסה165
  167. קסו166
  168. קסז167
  169. קסח168
  170. קסט169
  171. קע170
  172. קעא171
  173. קעב172
  174. קעג173
  175. קעד174
  176. קעה175
  177. קעו176
  178. קעז177
  179. קעח178
  180. קעט179
  181. קפ180
  182. קפא181
  183. קפב182
  184. קפג183
  185. קפד184
  186. קפה185
  187. קפו186
  188. קפז187
  189. קפח188
  190. קפט189
  191. קצ190
  192. קצא191
  193. קצב192
  194. קצג193
  195. קצד194
  196. קצה195
  197. קצו196
  198. קצז197
  199. קצח198
  200. קצט199
  201. ר200
  202. רא201
  203. רב202
  204. רג203
  205. רד204
  206. רה205
  207. רו206
  208. רז207
  209. רח208
  210. רט209
  211. רי210
  212. ריא211
  213. ריב212
  214. ריג213
  215. ריד214
  216. רטו215
  217. רטז216
  218. ריז217
  219. ריח218
  220. ריט219
  221. רכ220
  222. רכא221
  223. רכב222
  224. רכג223
  225. רכד224
  226. רכה225
  227. רכו226
  228. רכז227
  229. רכח228
  230. רכט229
  231. רל230
  232. רלא231
  233. רלב232
  234. רלג233
  235. רלד234
  236. רלה235
  237. רלו236
  238. רלז237
  239. רלח238
  240. רלט239
  241. רמ240
  242. רמא241
  243. רמב242
  244. רמג243
  245. רמד244
  246. רמה245
  247. רמו246
  248. רמז247
  249. רמח248
  250. רמט249
  251. רנ250
  252. רנא251
  253. רנב252
  254. רנג253
  255. רנד254
  256. רנה255
  257. רנו256
  258. רנז257
  259. רנח258
  260. רנט259
  261. רס260
  262. רסא261
  263. רסב262
  264. רסג263
  265. רסד264
  266. רסה265
  267. רסו266
  268. רסז267
  269. רסח268
  270. רסט269
  271. רע270
  272. רעא271
  273. רעב272
  274. רעג273
  275. רעד274
  276. רעה275
  277. רעו276
  278. רעז277
  279. רעח278
  280. רעט279
  281. רפ280
  282. רפא281
  283. רפב282
  284. רפג283
  285. רפד284
  286. רפה285
  287. רפו286
  288. רפז287
  289. רפח288
  290. רפט289
  291. רצ290
  292. רצא291
  293. רצב292
  294. רצג293
  295. רצד294
  296. רצה295
  297. רצו296
  298. רצז297
  299. רצח298
  300. רצט299
  301. ש300
  302. שא301
  303. שב302
  304. שג303
  305. שד304
  306. שה305
  307. שו306
  308. שז307
  309. שח308
  310. שט309
  311. שי310
  312. שיא311
  313. שיב312
  314. שיג313
  315. שיד314
  316. שטו315
  317. שטז316
  318. שיז317
  319. שיח318
  320. שיט319
  321. שכ320
  322. שכא321
  323. שכב322
  324. שכג323
  325. שכד324
  326. שכה325
  327. שכו326
  328. שכז327
  329. שכח328
  330. שכט329
  331. של330
  332. שלא331
  333. שלב332
  334. שלג333
  335. שלד334
  336. שלה335
  337. שלו336
  338. שלז337
  339. שלח338
  340. שלט339
  341. שמ340
  342. שמא341
  343. שמב342
  344. שמג343
  345. שמד344
  346. שמה345
  347. שמו346
  348. שמז347
  349. שמח348
  350. שמט349
  351. שנ350
  352. שנא351
  353. שנב352
  354. שנג353
  355. שנד354
  356. שנה355
  357. שנו356
  358. שנז357
  359. שנח358
  360. שנט359
  361. שס360
  362. שסא361
  363. שסב362
  364. שסג363
  365. שסד364
  366. שסה365
  367. שסו366
  368. שסז367
  369. שסח368
  370. שסט369
  371. שע370
  372. שעא371
  373. שעב372
  374. שעג373
  375. שעד374
  376. שעה375
  377. שעו376
  378. שעז377
  379. שעח378
  380. שעט379
  381. שפ380
  382. שפא381
  383. שפב382
  384. שפג383
  385. שפד384
  386. שפה385
  387. שפו386
  388. שפז387
  389. שפח388
  390. שפט389
  391. שצ390
  392. שצא391
  393. שצב392
  394. שצג393
  395. שצד394
  396. שצה395
  397. שצו396
  398. שצז397
  399. שצח398
  400. שצט399
  401. ת400
  402. תא401
  403. תב402
  404. תג403
  405. תד404
  406. תה405
  407. תו406
  408. תז407
  409. תח408
  410. תט409
  411. תי410
  412. תיא411
  413. תיב412
  414. תיג413
  415. תיד414
  416. תטו415
  417. תטז416
  418. תיז417
  419. תיח418
  420. תיט419
  421. תכ420
  422. תכא421
  423. תכב422
  424. תכג423
  425. תכד424
  426. תכה425
  427. תכו426
  428. תכז427
  429. תכח428
  430. תכט429
  431. תל430
  432. תלא431
  433. תלב432
  434. תלג433
  435. תלד434
  436. תלה435
  437. תלו436
  438. תלז437
  439. תלח438
  440. תלט439
  441. תמ440
  442. תמא441
  443. תמב442
  444. תמג443
  445. תמד444
  446. תמה445
  447. תמו446
  448. תמז447
  449. תמח448
  450. תמט449
  451. תנ450
  452. תנא451
  453. תנב452
  454. תנג453
  455. תנד454
  456. תנה455
  457. תנו456
  458. תנז457
  459. תנח458
  460. תנט459
  461. תס460
  462. תסא461
  463. תסב462
  464. תסג463
  465. תסד464
  466. תסה465
  467. תסו466
  468. תסז467
  469. תסח468
  470. תסט469
  471. תע470
  472. תעא471
  473. תעב472
  474. תעג473
  475. תעד474
  476. תעה475
  477. תעו476
  478. תעז477
  479. תעח478
  480. תעט479
  481. תפ480
  482. תפא481
  483. תפב482
  484. תפג483
  485. תפד484
  486. תפה485
  487. תפו486
  488. תפז487
  489. תפח488
  490. תפט489
  491. תצ490
  492. תצא491
  493. תצב492
  494. תצג493
  495. תצד494
  496. תצה495
  497. תצו496
  498. תצז497
  499. תצח498
  500. תצט499
  501. תק500
  502. תקא501
  503. תקב502
  504. תקג503
  505. תקד504
  506. תקה505
  507. תקו506
  508. תקז507
  509. תקח508
  510. תקט509
  511. תקי510
  512. תקיא511
  513. תקיב512
  514. תקיג513
  515. תקיד514
  516. תקטו515
  517. תקטז516
  518. תקיז517
  519. תקיח518
  520. תקיט519
  521. תקכ520
  522. תקכא521
  523. תקכב522
  524. תקכג523
  525. תקכד524
  526. תקכה525
  527. תקכו526
  528. תקכז527
  529. תקכח528
  530. תקכט529
  531. תקל530
  532. תקלא531
  533. תקלב532
  534. תקלג533
  535. תקלד534
  536. תקלה535
  537. תקלו536
  538. תקלז537
  539. תקלח538
  540. תקלט539
  541. תקמ540
  542. תקמא541
  543. תקמב542
  544. תקמג543
  545. תקמד544
  546. תקמה545
  547. תקמו546
  548. תקמז547
  549. תקמח548
  550. תקמט549
  551. תקנ550
  552. תקנא551
  553. תקנב552
  554. תקנג553
  555. תקנד554
  556. תקנה555
  557. תקנו556
  558. תקנז557
  559. תקנח558
  560. תקנט559
  561. תקס560
  562. תקסא561
  563. תקסב562
  564. תקסג563
  565. תקסד564
  566. תקסה565
  567. תקסו566
  568. תקסז567
  569. תקסח568
  570. תקסט569
  571. תקע570
  572. תקעא571
  573. תקעב572
  574. תקעג573
  575. תקעד574
  576. תקעה575
  577. תקעו576
  578. תקעז577
  579. תקעח578
  580. תקעט579
  581. תקפ580
  582. תקפא581
  583. תקפב582
  584. תקפג583
  585. תקפד584
  586. תקפה585
  587. תקפו586
  588. תקפז587
  589. תקפח588
  590. תקפט589
  591. תקצ590
  592. תקצא591
  593. תקצב592
  594. תקצג593
  595. תקצד594
  596. תקצה595
  597. תקצו596
  598. תקצז597
  599. תקצח598
  600. תקצט599
  601. תר600
  602. תרא601
  603. תרב602
  604. תרג603
  605. תרד604
  606. תרה605
  607. תרו606
  608. תרז607
  609. תרח608
  610. תרט609
  611. תרי610
  612. תריא611
  613. תריב612
  614. תריג613
  615. תריד614
  616. תרטו615
  617. תרטז616
  618. תריז617
  619. תריח618
  620. תריט619
  621. תרכ620
  622. תרכא621
  623. תרכב622
  624. תרכג623
  625. תרכד624
  626. תרכה625
  627. תרכו626
  628. תרכז627
  629. תרכח628
  630. תרכט629
  631. תרל630
  632. תרלא631
  633. תרלב632
  634. תרלג633
  635. תרלד634
  636. תרלה635
  637. תרלו636
  638. תרלז637
  639. תרלח638
  640. תרלט639
  641. תרמ640
  642. תרמא641
  643. תרמב642
  644. תרמג643
  645. תרמד644
  646. תרמה645
  647. תרמו646
  648. תרמז647
  649. תרמח648
  650. תרמט649
  651. תרנ650
  652. תרנא651
  653. תרנב652
  654. תרנג653
  655. תרנד654
  656. תרנה655
  657. תרנו656
  658. תרנז657
  659. תרנח658
  660. תרנט659
  661. תרס660
  662. תרסא661
  663. תרסב662
  664. תרסג663
  665. תרסד664
  666. תרסה665
  667. תרסו666
  668. תרסז667
  669. תרסח668
  670. תרסט669
  671. תרע670
  672. תרעא671
  673. תרעב672
  674. תרעג673
  675. תרעד674
  676. תרעה675
  677. תרעו676
  678. תרעז677
  679. תרעח678
  680. תרעט679
  681. תרפ680
  682. תרפא681
  683. תרפב682
  684. תרפג683
  685. תרפד684
  686. תרפה685
  687. תרפו686
  688. תרפז687
  689. תרפח688
  690. תרפט689
  691. תרצ690
  692. תרצא691
  693. תרצב692
  694. תרצג693
  695. תרצד694
  696. תרצה695
  697. תרצו696
  698. תרצז697
×
E/ע
בחרו פרשניםSelect Commentators
הגדרות כלליותGeneral Settings
הגדרות להערותNotes Settings
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים ש״בטור
;?!
אָ
(א) המנער טליתו מפני טל שעליו חייב משום כיבוס ודוקא בחדתי ואוכמי דבהנך הוי הניעור יפה כמו כיבוס והוא שמקפיד עליו שלא ללובשו בלא ניעור אבל אי בציר חד מהני שרי. (ב) הנוטל מן הבגד קסמין וקשרים הנשארים בו מן האריגה אם היה מקפיד שלא ללובשן עד שיטלם חייב חטאת. (ג) מקפלין כלים בשבת לצורך שבת ללובשן בו ביום ודוקא באדם אחד אבל בב׳ ב״א לא דהוי תיקון טפי ואפילו באדם אחד דוקא בחדשים דהיינו כל זמן שלא רוחצו ולבנים שאין הקיפול מתקנן כל כך והוא שאין לו להחליף אבל ישנים או צבועים או שיש לו להחליף אסור. (ד) מכבש שהוא כלי שכובשין בו בגדים אחר הכביסה והם שתי לוחות זה על זה והבגדים ביניהם של בעל הבית מתירין אותו ליטול הבגדים מתוכו שזה הוא לצורך השבת אבל לא כובשן ליתנם בתוכו שזהו לצורך חול ושל אומן אפילו להתירו אסור מפני שהוא עשוי לתקן הבגדים ותחוב בחזקה והתרתו דומה לסתירה אבל אם היה מותר והוא מכיר כליו שבו שומטן מתוכו. (ה) חלוק לאחר כביסה הוא מתקשה ומשפשפין אותו בידים לרככו מותר לעשותו בשבת שאינו מכוין אלא לרככו אבל סודר אסור מפני שמכוין לצחצחו והוי כמלבן. (ו) טיט שעל רגלו יכול לקנחו בין בקרקע בין בכותל ואין בו משום אשוויי גומות אם מקנחו בקרקע ולא משום בנין בכותל והרמב״ם ז״ל כתב מקנחו בכותל ולא בקרקע ואדוני אבי ז״ל התיר שניהם. (ז) טיט שעל בגדו מכסכסו בפנים כיצד לוקח הבגד בפנים ומשפשפו זה בזה אבל לא בחוץ דדמי לליבון שמתלבן בכך ומגרדו בציפורן או בסכין וה״ר פרץ הביא תוספתא והני מילי לח אבל יבש הוי טוחן אע״ג דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה אסור מדרבנן. (ח) אין מגרדים לא מנעל חדש ולא מנעל ישן מפני שקולף העור והוי ממחק. (ט) מותר ליתן מים על גב מנעל לשכשכו אבל אסור לכבסו במים ובגד שיש עליו לכלוך אסור אפילו לשכשכו שזהו כבוסו אלא מקנחו בסמרטוט. (י) ור״ת כתב דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו היכא שהוא דרך לכלוך כמו המסתפג באלונתית או המקנח במפה ומטעם זה התיר באשה שלכלך התינוק בגדיה במי רגלים שתטול ידיה ותקנחם באותו מקום לבטל המי רגלים שאין זה דרך ליבון אלא דרך לכלוך וגם אינה מכוונת אלא לבטל מי רגלים ראיתי כתוב על שם הר״ם מרוטנבורק דלא אמרינן שרייתו זהו כבוסו אלא בבגד פשתן אבל לא בשל צמר ומטעם זה התיר ליתן מים על בגד צמר שנפל עליו יין והיה מפקפק לנגב הידים בבגד פשתן אלא בבגד צמר ואני תמה אם אמרו שיש חילוק בין צמר לפשתן שאינו מחלק בגמרא אלא בין עור לבגד אבל כל בגדים שוין וכן כתב בה״ג סתם בגד שנפל עליו יין אין נותנין עליו מים ולנגב הידים שרי כיון שאין בו אלא דבר מועט אין בו משום כיבוס. (יג) אין מסתכלין בשבת במראה של מתכת אפילו אם היא קבוע בכותל גזירה אטו אינה קבועה ואותה אסור שמא יסיר בה נימין ושאינה של מתכת מותר אפילו אם אינה קבועה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
→ לסימן הקודםחזור לראש הסימןלסימן הבא ←
← Previous SimanReturn to Top of SimanNext Siman →
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) המנער טליתו וכו׳ בס״פ חבית (שבת קמ״ז.) אמר רב הונא המנער טליתו בשבת חייב חטאת ופירש״י המנער טליתו מן העפר חייב דזהו לבונה והתוספות והרא״ש והר״ן והמרדכי כתבו דלא משמע שיהא שייך ליבון בהכי והסכימו לדברי ר״ח שפירש המנער טליתו מן הטל שעליו דהיינו כיבוס דומיא דכומתא דרב יוסף דאיתא בגמרא דהוה טל עליה ואמר נפוץ שדי אנן לא קפדינן וכ״כ הראב״ד בהשגות וכן נראה מד׳ הרשב״א שכתב הרב המגיד בפ״י:
(ב) ומה שכתב ודוקא בחדתי ואוכמי שם ופירש״י אוכמי האבק מקלקל מראיתם ולפר״ח נפרש שניעורם מהטל מיפה אותם ומינכר כיבוסם:
(ג) ומה שכתב והוא שמקפיד עליו וכו׳ גם זה שם ופירש״י קפיד עלייהו ללובשם עד שינערם כלומר אבל כי לא קפיד עלייהו דאפילו בלא ניעור לא היה נמנע מללובשה לא חשיב לדידיה כיבוס ושרי לנערה לכתחלה והכי אמרינן בהדיא בגמ׳ וה״ה כתב דטעמא משום דלמאן דקפיד הוי פסיק רישיה ולמאן דלא קפיד ליכא אלא דבר שאין מתכוין שאינו כיבוס גמור ומשמע לכאורה דחדתי מיקרי כל זמן שלא נתכבסו.
אבל מדברי הרמב״ם בפ״י שכתב המנער טלית חדשה וכו׳ כדרך שהאומנים עושים חייב חטאת משמע דחדשה דהיינו שלא נשתמשו בה כל כך אלא עדיין היא בחידושה כמו בשעה שהאומנין מתקנין אותה:
ודברי הרמב״ם בדין זה אכתוב בדין שאחריו: (ד) הנוטל מן הבגד קסמים וקשרים וכו׳ בפרק כלל גדול (שבת ע״ה:) אמר רב יהודה האי מאן דשקיל אקופי מגלימא חייב משום מכה בפטיש והני מילי דקפיד עלייהו ופירש רש״י אקופי ראשי חוטים התלויים ביריעה במקום קישורם כשניתק בה חוט וקשרוהו וכן קשין וקסמין דקים שנארג בה בלא מתכוין ונוטלין אותם ממנה לאחר אריגה גמר מלאכה הוא וחייב משום מכה בפטיש.
והרמב״ם בפ״י כתב הלוקט יבולת אף שעל גבי הבגדים כגון אלו היבולות שבכלי הצמר חייב משום מכה בפטיש והוא שיקפיד עליהם אבל אם הסירם דרך עסק הרי זה פטור נראה שמפרש והוא דקפיד עלייהו כלומר שלא יסירם בכוונה כדי ליפות הדבר אלא כמתעסק אבל כל שמסירם בכוונה אע״פ שלא היה נמנע מללבשו אם לא היה מסירם חייב.
כתב עוד שם הרמב״ם אחר זה המנער טלית חדשה שחורה כדי לנאותה ולהסיר הצהוב הלבן הנתלה בה כדרך שהאומנין עושין חייב חטאת ואם אינו מקפיד מותר ונראה מדבריו שמנער חייב משום מכה בפטיש כמו הלוקט יבולת שע״ג הבגדים מיהו מספקא לי אם דעתו לפרש והוא דקפיד עלייהו לומר שכל שאינו מסירם בדרך עסק מיקרי קפיד עלייהו כמו בדין לוקט יבולת שע״ג הבגדים: (ה) מקפלין כלים בשבת לצורך שבת וכו׳ משנה וגמ׳ פ׳ אלו קשרים (שבת קי״ג) וכתבו התו׳ (שם) מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של ב״ה לפי שהם צורך מחר וכתבו עוד דמסתפק ר״י אי קרי יש לו להחליף כשאין לו יפה כזה והמרדכי כתב דלא מיתסר לקפל אלא בסדר קיפולו הראשון אבל שלא בסדר קפולו נראה דמותר וכתוב בכלבו ועכשיו שנהגו לקפל כל הכלים אפשר דקיפול דידן לא דמי לקיפול שלהם שהיו קפדין מאד לפשט קמטיו ולהניחו תחת המכבש ולא כן אנחנו עושים עכ״ל: (ו) מכבש והוא כלי שכובשין בו הבגדים וכו׳ משנה ס״פ תולין (שבת קמא.):
(ז) ומה שכתב אבל אם היה מותר וכו׳ שם במשנה רבי יהודה אומר אם היה מותר מע״ש מתיר את כליו ושומטן ומשמע לרבינו דת״ק לא פליג אהא דרבי יהודה דכיון שהוא מותר מערב שבת לא מיחזי כסתירה וכן כתב רבינו ירוחם בחי״ג דכיון שהוא מותר מע״ש לא מיחזי כסתירה אבל הרמב״ם בפירוש המשנה כתב ואין הלכה כרבי יהודה נראה דס״ל דרבי יהודה לאיפלוגי את״ק אתי ולא קי״ל כותיה וכן נראה מדבריו פרק כ״ו מהלכות שבת שהשמיט סברת ר׳ יהודה: (ח) חלוק לאחר כביסה וכו׳ גם זה שם (שבת קמ.) בעיא דאפשיטא ולפי גירסת הרא״ש וגירסתנו בגמרא סודר אסור וכמו שכתב רבינו וכן פוסק הרמב״ם בפרק כ״ב אבל כתבו הר״ן והרב המגיד שהראב״ד והרמב״ן גורסים בע״א ומפרשים לפי גירסתם דסודר נמי שרי וכתבו שכן דעת הרי״ף אך יד הרב המגיד היתה עם הרמב״ם גם לפי גרסתם ושבולי הלקט כתב וז״ל אלו הכובעים דקים של פשתן אסור לכסכס אותו בידיו מעט משום דלליבונו הוא צריך כך כתב ה״ר יאשיה וה״ה לחלוק ומכנסים וכל בגדי פשתן דכבוסן זהו ליבונן עכ״ל ונ״ל שטעמו משום שהוא גורס וסודר אסור ומפרש דכל בגד פשתן בכלל סודר וכתניתא דשרי התם היינו בגד שאינו של פשתן ונכון להחמיר כיון דדבר שאין בו צורך כל כך הוא: (ט) טיט שעל רגלו יכול לקנחו וכו׳ גם זה שם (שבת קמא.) פלוגתא דאמוראי וכתב הרי״ף דאיכא מ״ד הלכה כמ״ד בין בכותל בין בקרקע אסור ולא שרי אלא בקורה ובעל הלכות פסק כרבא דאמר בכותל מותר בקרקע אסור דילמא אתי לאשוויי גומות וכן דעת הרמב״ם בפרק כ״א לפסוק כרבא אבל הרא״ש פסק כרב פפא דאמר אחד זה ואחד זה מותר משום דבתרא הוא וכתב הגאון מהרר״י אבוהב ז״ל ונראה שאם זה הטיט על נעלו דאינו יכול לקנחו דהא אמרינן לקמן אין מגרדין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן ואולי אין זה גרידה וצ״ע עכ״ל ול״נ דלא דמי דההיא דאין מגרדין טעמא משום דכשגורד המנעל בגבי הסכין או בצפורן הוא ממחק אבל בקינוח בכותל או בקורה או בקרקע אינו ממחק ואפילו ימחוק לית לן בה דלאו פסיק רישיה הוא ובהדיא אמרינן בפרק כל הכלים דרבא אתווס׳ מסאני בטינא ואתא שמעיה שקיל חספא ומכפר ליה וכ״כ רבינו ירוחם בחי״ג דבין בכותל בין בקרקע מותר וכ׳ שה״ה שיכול לקנחו במעט חרס הראוי לטלטלו שיש בו כדי לסתום פי שום כלי: (י) טיט שעל בגדו מכסכסו בפנים וכו׳ שם מימרא דרב כהנא ופירש״י מכסכסו משפשפו מבפנים דלא מוכחא מילתא לאתחזי כמלבן ומלבן ממש לא הוי דאין נותן שם מים וכתוב בשבולי הלקט פירש ר״ת דאשל פשתן קאי דמיחזי כמלבן אבל של צמר או של משי מותר:
(יא) ומה שכתב מגרדו בצפורן או בסכין ברייתא שם טיט שעל גב מנעלו מגרדו בגב הסכין ושעל בגדו מגרדו בצפורן ומשמע לרבינו דלאו דוקא בצפורן דהוא הדין בסכין דשרי אלא דאורחא דמילתא נקט שאין דרך לגרד הבגד אלא בצפורן וכ״כ הרא״ש וכ״כ רבינו ירוחם בחי״ג ולפי זה אפשר דאפי׳ בחודה של סכין נמי שרי דצפורן מעשה חודה של סכין קא עביד והרי״ף והרמב״ם בפרק כ״ב לא הזכירו אלא צפורן כלישנא דברייתא:
(יב) ומה שכתב והרב רבינו פרץ הביא תוספת׳ וה״מ לח וכו׳ סברא זו כתובה בסמ״ק ובהגהות פרק כ״ב: (יג) אין מגרדין לא מנעל חדש וכו׳ גם זה בס״פ תולין שם אמר רבי אלעזר מגרדין מנעל חדש אמר ליה ההוא סבא סמי דידך מקמי הא דתני ר׳ חייא אין מגרדין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן ומשמע דאפילו יש עליו טיט אסור לגרדו ומפני כך השמיטו הרי״ף והרא״ש והרמב״ם בפ׳ כ״ב ורבינו ההיא ברייתא שכתבתי בסמוך טיט שעל גב מנעלו מגרדו בגב הסכין וכתוב בכלבו דה״מ בטיט יבש לפי שהמנעל מיתקן בגרידתו אבל טיט לח מגרדין לפי שאין בו תיקון בכך עכ״ל ולפי דברי הר״פ דאסור לגרד טיט יבש מעל הבגד וכי קתני טיט שעל בגדו מגרדו בצפורן בטיט לח הוא א״כ רישא דקתני טיט שעל גב מנעלו מגרדו בגב הסכין בלח נמי היא ואפ״ה אידחיא מקמי הא דקתני ר׳ חייא אין מגרדו סתמא ואפי׳ טיט לח במשמע: (יד) מותר ליתן מים על גב מנעלו לשכשכו וכו׳ מסקנא דגמ׳ בזבחים (צד:) גבי מנעל של עור שכשוך מותר כיבוס אסור וכתבוהו הרי״ף והרא״ש בס״פ תולין ופירש״י כיבוס אסור לשפשף צדו זה על צדו זה כדרך המכבסים בגדים:
(טו) ומה שכתב ובגד שיש עליו לכלוך אסור אפי׳ לשכשכו וכו׳ משנה בפרק נוטל (שבת קמב:) היתה עליו לשלשת מקנחה בסמרטוט היתה של עור נותנין עליה מים עד שתכלה פירוש היתה על הכר לשלשת פירוש דבר מאוס כגון רוק או צואה מקנחה בסמרטוט: ולא יתן עליה מים. דסתם כר של בגד הוא ובגד שרייתו במים הוא כבוסו:
היתה לשלשת זו על כר של עור וכו׳. דלאו בר כיבוס הוא: נותן עליה מים עד שתכלה. ומיהו כיבוס ממש לא הואיל וסתם כרים וכסתות רכים נינהו שייך למימר בהו כיבוס בעורות רכים ומיהו שרייתן לא זהו כיבוסן וכן מפורש בזבחים פרק דם חטאת עכ״ל רש״י וכתבו הגהות בפרק כ״ב בשם סמ״ק למחות בנשים שלא לשפוך מים על בגדיהן שטנפו התינוקות דכיבוס גמור הוא דשרייתו זהו כיבוסו והיינו שרייה כשמעביר עליו מים אך טוב ליקח סמרטוט ולחוף על מקום הטינוף בקל ולא בדוחק פן יסחט כן נראה לרבינו פרץ עכ״ל וריב״א כתב שאם נתזו מי רגלים על בגדיו בטופח ע״מ להטפיח שאינו יכול לברך ולהתפלל שמותר לתת עליהם מים כדי לבטלם כיון שאין מכוין כי אם לטהרם ולא לצחצוח וכיבוס וראיה מנדה שמערמת וטובלת בבגדיה אבל אם צואה על בגדיו אסור דאז מכוין לצחצח כדי להעביר הלכלוך עכ״ל והתוספות בס״פ ח׳ שרצים (שבת קיא:) כתבו וא״ת דאמרינן ביומא ההולך להקביל פני רבו עובר על צוארו במים וכו׳ ובפרק שני דביצה נדה שאין לה בגדים מערמת וטובלת בבגדיה ואמאי שרי נימא שרייתו זהו כיבוסו וי״ל דדוקא היכא דאיכא טיפת דם או טינוף אמרי׳ שרייתו זהו כבוסו דבהכי מיירי בפרק דם חטאת ומצא ר״י מוגה בספר הישר דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו בדבר שאינו כי אם לכלוך כמו סיפוג באלונתית וקינוח ידים במפה והני שהולכים במים עם הבגדים הוי נמי דרך לכלוך ולא דרך נקיון ועל תינוק שלכלך בגדי אמו במי רגלים אין לזרוק עליו מים דשרייתו זהו כבוסו ושמע ר״י מפי הנשים שהתיר ר״ת לקנח ידיו בבגד כיון שהוא דרך לכלוך כדי שתוכל להתפלל ולברך וכל דברים אלו כתב הרא״ש בריש יומא והמרדכי בפ׳ ואלו קשרים וסמ״ג וסמ״ק והגהות בפר׳ כ״ב ואע״פ שהתו׳ כתבו שם דאין נראה לר״י שהרי היא מתכוונת לטהר הלכלוך ודרך רחיצה וליבון הוא זה הקינוח וכתבוהו סמ״ג והגהות לא הביאו רבינו לפי שמאחר שלא הזכירו הרא״ש אלמא כר״ת ס״ל ומיהו תמיהא לי היאך אפשר שבקינוח ידים במקום המי רגלים יתבטלו דהא בעינן רביעית מים לבטלה והייתי סבור לפרש דר״ת מתיר ליטול ידיה על מקום המי רגלים ובזה הם מתבטלים ועוד התיר לקנח ידיה אאותו מקום להעבירם כיון שאינו אלא דרך לכלוך ואף על פי שהתוספות לא הזכירו שהתיר ר״ת ליטול ידיה אפשר שלא חשו להזכיר רק הקינוח שחולק בו ר״י אבל ליטול ידיה על אותו מקום אפשר דאפילו ר״י מתיר כיון שהוא דרך לכלוך דמים שנטל בהם ידיו שופכים נינהו ואין דרך לכבס בשופכין וכן כתוב בכלבו וז״ל ורבינו תם הורה למניקות שאם התינוקות לכלכו בגדיהן שמותרות ליטול ידיהם עליו ולקנח במפה מקום הלכלוך כדי שתוכל להתפלל שאין זה אלא דרך לכלוך שאין מעביר המי רגלים לבדם אלא מעביר המים אחרים עמהם וז״ל הגהות מרדכי פרק אלו דברים והא דאמרינן בפרק דם חטאת שרייתו זהו כבוסו זהו דוקא שיש עליו מעט טינוף אבל כשהבגד כולו מלוכלך או כולו לבן אין כיבוס וליבון אלא לכלוך ושרי וכן התיר רבינו תם לאשה שהטיל בנה צואה על בגדה בשבת בבית הכנסת ליטול ידיה ולקנח בשבת מקום הטינוף עכ״ל.
אלא שמלשון הפוסקים הנזכר שלא הזכירו נטילת ידים משמע דלא קאי שריותא דרבינו תם אלא אקינוח ולא אנטילת ידים ולכן נראה לי דאפילו לרבינו תם אסור ליטול ידים על אותו מקום דמים הנוטפים מידיו אף על גב דשופכים נינהו מכל מקום כיון שאין בהם שום לכלוך חזו לכיבוס ואסור ולא התיר רבינו תם אלא לקנח ידיה וכגון שהמי רגלים מועטים כמו שדרך התינוק להטיל מים בתוך בגדי עטיפותיהם ואין נוזל מהמי רגלים לבגד האם כי אם טיפת דבר מועט דסגי ליה לבטלו בקינוח ידים במקום ההוא ודע דבפרק כל כתבי אהא דאמר רב יהודה אמר רב טלית שאחז בה האור מצד אחד נותנין עליה מים מצד אחר כתבו התוספות פרשב״ם לאו דוקא על הטלית דהא קיימא לן דבגד שרייתו זהו כיבוסו ולעיל בסוף פרק שמונה שרצים פירשתי עכ״ל והיינו מה שכתבתי בסמוך דדוקא היכא דאיכא טיפת דם או טינוף אמרינן שרייתו זהו כיבוסו וכתבו הרא״ש בריש יומא וביאר דאפילו הושחר הבגד מחמת לבישה או תשמיש כיון שאין עליו טינוף לא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו ולפ״ז הא דאמרינן בטלית שאחז בה האור נותנין עליה מים אפילו על הטלית ממש שרי ודלא כרשב״ם אבל רבינו כתב בסי׳ של״ד טלית שאחז בה האור יכול ליתן עליו משקין כגון יין שאינו דרך כיבוס אך לא מים משום כיבוס ובסי׳ שי״ט כתב יין או מים שהם צלולין יכול לסננן במשמרת ואין כאן משום בורר ומשום ליבון נמי ליכא דמשמרת עשויה לכך ואינו חושש לליבונה אבל בסודר שחושש לליבונו אסור משום ליבון ובשאר משקין חוץ ממים דלא שייך בהו ליבון שרי אלמא דס״ל דאע״פ שאין בבגד שום טינוף אמרינן שרייתו זהו כיבוסו וכדברי רשב״ם וכן כתבו הגהות בפרק כ״ב בשם רא״ם ובשם בה״ג ונראה שטעמו של רבינו משום דכשכתבו התוספות ומצא ר״י מוגה בספר הישר דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו בדבר שאינו כי אם לכלוך בטל ליה תירוצא קמא ואפילו שאין בו טינוף אמרינן שרייתו זהו כיבוסו כל שאינו דרך לכלוך וראיה לדבר שהתוס׳ בפ׳ דם חטאת ובפ״ב דביצה לא כתבו אלא תירוץ זה לבד ולהיות זה דעת רבינו לא כתב ברמזים דיומא דבגד שאין בו טינוף לא אמרינן ביה שרייתו זהו כבוסו אלא שקשה דכיון שדברי הרא״ש מקצר באותו ספר ה״ל לכתוב דבריו אע״פ שהוא לא יסבור כן אבל סמ״ג וסמ״ק והתרומה פסקו כתירוץ זה דכל שאין בו טינוף לא אמרינן שרייתו זהו כבוסו ומיהו כתבו דאע״פ שאין בו טינוף אסור לשרותו במים דילמא אתי לידי סחיטה כדאמרינן בפ׳ אלו קשרים (שבת קיג.) גבי פגע באמת המים לעבור זמנין דמתווסן מאניה ואתי לידי סחיטה: (טז) ראיתי כתוב בשם הר״מ מרוטנבורק דלא אמרינן שרייתו זהו כבוסו וכו׳ חילוק זה בין בגד צמר לבגד פשתן לא ראיתיו אך מ״ש והיה מפקפק לנגב הידים כן כתוב בהגהות פרק כ״ב ובמרדכי פרק אלו קשרים שהר״מ היה נוהג לנגב ידיו בכח זו בזו ומסיר המים מעליו כפי יכלתו ואח״כ במקנחם במפה או בגד משום דבגד שרייתו זהו כבוסו ע״כ. וכן כתוב בשבולי הלקט בשם ספר היראים וכבר נתבאר בסמוך בשם התו׳ והרא״ש שמותר לקנח ידיו במפה לפי שהוא דרך לכלוך וכ״כ עוד התוס׳ בפ׳ דם חטאת ובפ״ב דביצה וכן כתוב בספר התרומה וכן התיר סמ״ג ונתן טעם משום דאין שם רק מעט מים ושאינו מתכוין ללבן כתוב בתשב״ץ בשם הר״מ שאסור לנגב כוס שהיה בו מים או יין במפה משום דאתי לידי סחיטה או ליבון ולא דמי למה שמנגב ידיו במפה או בחלוק לפי שידיו מלוכלכות וכ״כ רבי׳ ירוח׳ בחי״ג שאסור לנגב כוס שהיה בתוכו מים או יין במפה שמא יסחוט: (יז) אין מסתכלין בשב׳ במראה של מתכ׳ בר״פ שואל (שבת קמ״ט) אין רואין במראה בשבת ר״מ מתיר במראה הקבועה בכותל ואוקמוה במראה של מתכת וטעמא דת״ק דאסר מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלין כלומר שמראה של מתכת שלהם היתה חריפה כאיזמל להסיר בה נימין המדולדלין ופסקו הרי״ף והרא״ש כת״ק ופירשו דלת״ק של מתכת אפילו קבועה בכותל אסורה ושאינה של מתכת שריא אפי׳ אינה קבועה וכן דעת הרמב״ם בפכ״ב וכן דעת הרב המגיד והר״ן ז״ל שלא כדברי האומרים דכי אמרינן הכא במראה של מתכת עסקינן לפרושי טעמא דגזירה הוא דאמרי׳ הכי אבל אה״נ דת״ק כי היכי דאסר במראה קבועה של מתכת ה״נ אסר בכל מראות כולן וכבר סתר הר״ן דבריהם. כתב הרמב״ם בפכ״ב מי שנתלכלכה ידו בטיט מקנחה בזנב הסוס ובזנב הפרה ובמפה הקשה העשויה לאחוז בה קוצים אבל לא במפה שמקנחים בה הידים שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא לכבס המפה וכתב ה״ה שהוא תוספתא:
בסי׳ זה הוזכרו קצת דיני כבוס ובסימן שקודם זה הוזכרו דיני סחיטה ועוד יבא תשלום דיני סחיטה בסימן ש״ך: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
→ לסימן הקודםחזור לראש הסימןלסימן הבא ←
← Previous SimanReturn to Top of SimanNext Siman →
הערות
E/ע
הערותNotes
→ לסימן הקודםחזור לראש הסימןלסימן הבא ←
← Previous SimanReturn to Top of SimanNext Siman →
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×