×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים צ״בטור
;?!
אָ
(א)  גופו כיצד דתניא היה צריך לנקביו אל יתפלל משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל וכתיב שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים וא״ר אשי ואיתימא ר״ח בר פפא שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל וה״מ שאינו יכול לעמוד על עצמו שיעור הילוך פרסה אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפלתו תפלה אבל לכתחילה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחילה יפה. (ג)  וכן יסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו. (ד)  ואחר שבדק עצמו יפה ירחוץ ידיו במים אם יש לו ואם אין לו צריך לחזור אחריהם וה״מ שיש לו עוד שהות להתפלל אבל אם אין לו שהות ויעבור זמן התפלה ינקה אותם בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי. (ה)  וכתב אבי העזרי הא דאמרינן בכל מידי דמנקי ה״מ דלא אסח דעתיה אלא שנתלכלכו בטיט וי״א אדרבה צריך שלא יהו מלוכלכים ועל היסח הדעת אין לחוש שאין היסח הדעת אלא באכילה וא״א ז״ל היה אומר שאין לחלק ל״ש לכלוך ל״ש בהיסח הדעת אלא שינקה בכל מידי דמנקי. (ח)  גרסינן במגילה בפרק בני העיר המשתין לא יתפלל עד שישהא כדי הילוך ד׳ אמות משום ניצוצות והמתפלל לא ישתין עד שישהה כדי הילוך ד׳ אמות שכל ד׳ אמות תפלתו שגורה לו בפיו ורחושי מרחשן שפוותיה. (ט)  ואיתא נמי הכי בירושלמי גבי רקיקה והרוקק לא יתפלל עד שישהא ד׳ אמות המתפלל לא ירוק עד שישהא ד׳ אמות. (י)  וטוב ליתן צדקה קודם תפלה דר״א הוה יהיב פרוטה לעני ומצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) גופו כיצד דתניא היה צריך לנקביו אל יתפלל משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל מימרא דר׳ שמואל בר נחמני בס״פ מי שמתו (ברכות כג.): (ב) וכתיב שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים ואמר רב אשי וכו׳ גם זה שם: (ג) ומה שכתב אם התפלל תפלתו תועבה ברייתא שם: (ד) ומה שכתב וצריך לחזור ולהתפלל כ״כ הרמב״ם ופשוט הוא שמאחר שתפלתו תועבה לא עלתה לו אותה תפלה: (ה) ומה שכתב וה״מ שאינו יכול לעמוד על עצמו שיעור הילוך פרסה וכו׳ בפ׳ מי שמתו על בריית׳ דתני׳ ואם התפלל תפלתו תועבה אמר רב זביד לא שנו אלא שאינו יכול לעמוד על עצמו אבל יכול לעמוד על עצמו מותר ועד כמה אמר רב ששת עד פרסה זו היא גירסת הרי״ף וכתב ה״ר יונה ואינו נכון דודאי אע״פ שיכול לעמוד על עצמו כיון שצריך לנקביו אינו מותר לכתחילה כדאמרינן באידך ברייתא הנצרך לנקביו לא יתפלל ומשמע אע״פ שיכול לעמוד על עצמו אלא כך היא הגירסא בספרים המדוייקים אבל יכול לעמוד על עצמו אם התפלל תפלתו תפלה וכ״כ הרמב״ם וכן הסכים הרא״ש וזהו שכתב רבינו אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה. וכיון דכל הני רבוותא מסכימים בכך הכי נקטינן והרשב״א בתשובה אע״פ שהוא גורס כגירסת הרי״ף כתב אם קודם שיתחיל להתפלל הרגיש בעצמו אסור לו להתפלל עד שיעשה צרכיו ואם התפלל לא יצא דתפלתו תועבה והוא שלא יכול לעמוד על עצמו כשיעור פרסה ודוקא כשהיה צריך לנקביו קודם שהתחיל להתפלל אבל אם לא היה צריך לנקביו כלל כשהתחיל להתפלל ושמר נקביו קודם לכן ובאמצע תפלתו נתעורר לו תאוה לא יפסיק ואם בשעת ק״ש וברכותיה נתעורר בין לקטנים בין לגדולים ויכול להעמיד על עצמו קורא כדרכו ואם רצה להרחיק ולהטיל את המים אפשר לו לעשות כן עכ״ל: (ו) ומה שכתב וכן יסיר כיחו וניעו וכו׳ כ״כ הרמב״ם בפ״ד מהל׳ תפלה:
דין מי שברי לו שאינו יכול לעמוד מלהפיח עד שיגמור ק״ש ותפלה נתבאר בסי׳ פ׳:
(ז) ואחר שבדק עצמו יפה ירחץ ידיו במים אם יש לו ואם אין לו צריך לחזור אחריהם וה״מ שיש לו עוד שהות להתפלל וכו׳ בפ׳ היה קורא (ברכות טו.) א״ל רבינא לרבא חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמין א״ל שפיר קאמר מי כתיב ארחץ במים בנקיון כתיב כל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא וה״מ לק״ש אבל לתפלה מהדר ועד כמה עד פרסה וה״מ לקמיה אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר וש״מ מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר כך היא גירסת גמרות דידן וכן היא גירסת הרי״ף וכ״כ הרשב״א בשם רבינו האיי וכן פסק הרמב״ם בפ״ד מה׳ תפלה אלא שנראה שהיה גורס בלאחריו יותר ממיל אינו חוזר הא מיל חוזר. ופירש״י טעמא דשאני לן בין ק״ש לתפלה משום דק״ש זמנה קבוע שמא יעבור הזמן אבל לתפלה דכל יום זמנה היא צריך למהדר אמיא והקשה עליו הרשב״א ופירש הוא דבק״ש שהיא דאורייתא לא החמירו עליו למהדר אמיא כמו שהקלו בה לגבי בעל קרי לפי שאין ד״ת מקבלין טומאה אבל לתפלה החמירו עד פרסה אבל התוס׳ כתבו דל״ג וה״מ לק״ש אבל לתפלה מהדר וכו׳ דבין לק״ש בין לתפלה קא לייט ר״ח אמאן דמהדר אמיא דמ״ש ק״ש מתפלה דאע״ג דק״ש דאורייתא ותפלה דרבנן עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה והביאו ראיה מדאמרינן בפרק מי שמתו (ברכות כב.) בטלוה לנטילותא כרב חסדא דלייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא ומדלא הזכיר שם ק״ש משמע דבכל ענין קאמר וההיא דאמרינן פרק אלו עוברין לגבל ולתפלה ד׳ מילין וה״מ מלפניו וכו׳ כבר פירשה רש״י דלהתפלל בעשרה קאמר וכן דעת המרדכי וה״ר יונה והרא״ש שאין חילוק בין ק״ש לתפלה בענין זה ורבינו מאחר שאינו גורס כגירסת הרי״ף שהרי לא חילק בין לפניו ובין לאחריו וגם דבהא דאמר ר״ל בפרק אלו עוברין (פסחים מו.) לגבל ולתפלה ד׳ מילין וכו׳ כתב בסימן צ׳ שפירש״י עיקר וכדברי התוס׳ לא היה לו לכתוב שצריך לחזר אחריהם דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא ומשמע דלא להדר בתרייהו כלל וכבר תמה רבינו הגדול מהר״י אבוהב ז״ל על דברי רבינו בזה ולע״ד נראה שרבינו מפרש דהא דלייט ר״ח אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא לאו אתחלת זמנה קאמר כמו שפי׳ ה״ר יונה שכיון שהגיע הזמן לא יחזור בעבור המים לא לתפלה ולא לק״ש דאין זה סברא שמאחר שמצוה לרחוץ ידיו במים כדי שיתפלל צריך לחזר אחריהם כדרך שהוא מחזר אחר שאר מצות שאע״פ שאמרו מי כתיב ארחץ במים היינו לומר שאינן מעכבין אבל ודאי כל היכא דאפשר במים מצוה לחזר אחריהם והיינו כשיש לו עוד שהות להתפלל אבל אם חושש שאם יחזר אחר המים שמא יעבור זמן התפלה לא יחזר אחריהם אלא ינקה ידיו בכל מידי דמנקי ואהא הוא דלייט ר״ח אמאן דמהדר אמיא דבעידן צלותא דקאמר היינו סוף זמן צלותא וכ״נ ממ״ש בסימן רל״ג וז״ל כתב ר״ע כשיבא להתפלל יטול ידיו אין לו מים ליטלם אם יודע שיהיו לפניו עד ד׳ מילין והוא בדרך ימתין עד מקום המים אפי׳ אם יעבור זמן התפלה אבל יותר מד׳ מילין יתפלל מיד ואל יעבור זמן התפלה וה״מ לפניו אבל לאחריו פחות ממיל חוזר אבל מיל אינו חוזר והתוס׳ כתבו דאין לו להעביר זמן התפלה כדי ליטול ידיו במים ואם אין ידיו נקיות יקנחם בעפר או בצרור וכן לאחריו א״צ לחזור כלל כדי ליטלם אפי׳ יש לו זמן עכ״ל ומדכתב בשם התוס׳ דאין לו להעביר זמן התפלה כדי ליטול ידיו במים משמע שכל שאינו מעביר זמן התפלה מצוה לחזר אחריהם כדרך שמחזרים על שאר מצות ולענין הלכה כיון שהרי״ף והרמב״ם והרשב״א בשם רבינו האיי מסכימים לחלק בין ק״ש לתפלה הכי נקטינן:
דין מים שאינם ראוים לנט״י לסעודה כתבתי בסימן ד׳:
(ח) וכתב אבי העזרי הא דאמרי׳ בכל מידי דמנקי ה״מ דלא אסח דעתיה וכו׳ כ״כ המרדכי בשמו בפרק היה קורא וכ״כ ג״כ הגהות מיימיניות בשמו בפ״ד מהלכות תפלה: (ט) וי״א אדרבה צריך שלא יהו מלוכלכים ועל היסח הדעת אין לחוש וכו׳ נראה שזהו דעת הר״ן שכתב בפ׳ ערבי פסחים אהא דאמרי׳ נטל ידיו בטיבול ראשון צריך שיטול ידיו בטיבול ב׳ דידים של היסח דעת כשרות לברכה ולתפלה אבל מדברי רבינו בסי׳ רל״ג נראה שסובר דידים של היסח דעת צריכים נטילה לתפלה אע״פ שאינו יודע להם שום לכלוך וגם הרמב״ם כתב בפ״ד מהל׳ תפלה שאחד מהדברים המעכבים את התפלה היא טהרת הידים ואח״כ כתב טהרת ידים כיצד רוחץ ידיו במים עד הפרק ואח״כ יתפלל בד״א שאינו מטהר לתפלה אלא ידיו בלבד בשאר תפלות חוץ מתפלת שחרית אבל שחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו ואח״כ יתפלל נראה מדבריו דבכל התפלות צריך לרחוץ ידיו אע״פ שאינו יודע להם שום לכלוך כשם שהוא צריך ליטול ידיו לאכול פת ובפ״ו מהל׳ ברכות כתב כל הנוטל ידיו בין לאכילה בין לק״ש בין לתפלה מברך תחלה אקב״ו על נט״י ע״כ וכיון דהרמב״ם ורבינו ואבי העזרי מסכימים דידים של היסח דעת צריכים נטילה לתפלה אע״פ שאינו יודע להם שום לכלוך הכי נקטינן ומיהו לענין ברכה לא ראיתי נוהגים לברך ענ״י לשום תפלה חוץ מנטילת שחרית לבד וטעמא דמסתבר הוא כיון דאיכא מ״ד שא״צ ליטול ספק ברכות להקל:
ועל מ״ש הרמב״ם שצריך לתפלת שחרית לרחוץ פניו ידיו ורגליו כתב הראב״ד לא ידעתי רגליו למה.
וכתב בעל מגדל עוז שכתב כן מדתניא בס״פ במה טומנין (שבת נ:) רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונהו משום שנא׳ כל פעל ה׳ למענהו. ולא נהגו כן העולם משום דההיא ברייתא איכא לפרושי דלאו לענין תפלה איתניא וכדפי׳ רש״י התם:
כתוב בתשובה להרמב״ן סימן קצ״ה מי שעומד בתפלה ונזכר שנגע במקום מטונף די בנקיון עפר או צרורות או מחכך ידיו בכותל ואינו צריך לברך וכל שנגע שלא במקום טינופת א״צ כלום ואיזהו מקום טינופת לדבר זה מסתברא שלא במקום הטינופת ממש אלא אפי׳ שוק וירך ומקומות המכוסים באדם לפי שיש מלמולי זיעה וכן מחכך בראש אבל מקומות מגולים בפניו ומקומות מגולים שבזרועותיו אין זה מקום הטינופת שאין שם מלמולי זיעה וצואה וכן אנו נוהגים ע״כ והיא מתשובת הרשב״א:
כתב הכלבו בשם ה״ר יצחק בשעת תפלה ובשעת ת״ת יזהר שלא יגע בבשרו בידי׳ כי אם עד הפר׳ העליון הנקרא קובדו ובצוארו עד החזה:
(י) גרסי׳ במגילה פ׳ בני העיר (מגילה כז:) המשתין לא יתפלל עד שישהה וכו׳ כתבוה הרי״ף והרא״ש בפרק מי שמתו: (יא) ומה שכתב ואיתא נמי הכי בירו׳ גבי רקיקה הרוקק לא יתפלל וכו׳ כ״כ שם ה״ר יונה ז״ל וכתב עוד ודוקא לרצונו אבל אם נזדמן לו רוק מותר כדבעינן למימר לקמן: (יב) וטוב ליתן צדקה קודם תפלה דר״א הוה יהיב פרוטה לעני וכו׳ בפ״ק דב״ב (י.):רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144