×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים תקכ״דטור
;?!
אָ
(א)  אין עולין ע״ג אילן בי״ט ולא רוכבין ע״ג בהמה ולא שטין ע״פ המים ולא מספקים להכות כף על הירך ולא מטפחין להכות כף על כף לא בחמתו ולא דרך שמחה ולא מרקדין ולא דנין לר״ת היכא דאיכא דעדיף מיניה אבל אי ליכא דעדיף מיניה שרי ולרש״י אסור בכל ענין ולזה הסכים א״א הרא״ש ז״ל ולא מקדשין לרבינו תם דוקא כשיש לו אשה ובנים ולרש״י אסור בכל ענין ולזה הסכים א״א הרא״ש ז״ל ולא מגרשין ולא מייבמין ולא חולצין ולא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מפרישין תרומות ומעשרות אפילו ליתנם לכהן בו ביום ודווקא דטביל מאתמול אבל טביל בו ביום כגון שלש עיסה מותר להפריש ממנה חלה וכולן אם עשאן בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין מה שעשה עשוי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) אין עולין ע״ג אילן בי״ט ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מספקים ולא מטפחים ולא מרקדים ולא דנין ולא מקדשין ולא מייבמין ולא חולצין הכל משנה בפרק משילין (ביצה לו.) ויהיב טעמא בגמ׳ לא עולין באילן גזירה שמא יתלוש ולא רוכבין ע״ג בהמה גזירה שמא יחתוך זמורה ולא שטין ע״פ המים גזירה שמא יעשה חבית של שייטין פי׳ כלי של גומא שאורגין אותו ועושין כמין חבית ארוכה ולמידין בו לשוט ולא מספקין ולא מטפחין ולא מרקדין גזירה שמא יתקן כלי שיר ואמרינן בירושלמי לא מספקין הבא מחמתו ולא מטפחין טיפוח שהוא לרצונו וכתבוהו הרי״ף והרא״ש ז״ל וזהו שכ׳ רבינו לא בחמתו ולא בדרך שמחה ואלא דנין פריך בגמרא והלא מצוה קא עביד ומשני ל״צ דאיכא דעדיף מינה ואלא מקדשין פריך והלא מצוה קא עביד ומשני ל״צ דאית ליה אשה ובנים ואלא חולצין ואלא מייבמין פריך בגמרא והלא מצוה קא עביד ומשני ל״צ דאיכא גדול ומצוה בגדול לייבם וכולהו טעמא מאי גזירה שמא יכתוב ומשמע דהיכא דליכא דעדיף מיניה שרי לדון והיכא דלית ליה אשה ובנים שרי לקדש והיכא דליכא גדול שרי לחלוץ ולייבם וכ״כ הר״ן בשם ר״ת מיהו כתב שהשיב ר״ת שאין מקדשין אשה בשבת אלא מדוחק גדול ואפי׳ קדש מבע״י אסור לכונסה לחופה בשבת שהרי קונה אותה ליורשה וכ״כ הגה״מ בפ״ד בשם סמ״ג שכתב ר״ת כי מדוחק גדול היה מתיר ולא היה מורה כן הלכה למעשה וכתב עוד בשם סמ״ק דאסור לכנוס בי״ט וכ״כ הרשב״א דאסור לישא בי״ט ובכלל לא מיבמין הוא אבל רש״י פירש והא מצוה קא עביד כלו׳ והו״ל למחשבינהו בהדי הנך דמני התם שהם משום מצוה ומשני דהכא במאי עסקינן בדאיכא דעדיף מיניה וכו׳ ומש״ה לא מני להו בהדי הנך דמשום מצוה אבל אין הכי נמי דאפילו ליכא דעדיף מיניה אין דנין ואפי׳ לית ליה אשה ובנים אין מקדשין ואפי׳ ליכא גדול לא חולצין ולא מיבמין וזה דעת הרי״ף והרא״ש ז״ל שכתבו המשנה כצורתה לבד דמשמע דבכל גוני אסור ומפני כך כתב רבינו ולזה הסכים א״א ז״ל אע״פ שאין הלשון מדוקדק שמאחר שלא כתב הרא״ש בפי׳ לא דברי רש״י ולא דברי ר״ת לא שייך לשון הסכים אלא כך הוה ליה לכתוב וכן נראה שהוא דעת א״א ז״ל והרמב״ם נראה שהוא סובר כדעת רש״י שבפכ״ג מה׳ שבת כ׳ סתם דאין דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מייבמין. ויש לדקדק בדברי רבינו מאחר שכ׳ פלוגתא דרש״י ור״ת בלא דנין ולא מקדשין למה לא כתבה בלא חולצין ולא מייבמין: (ב) ומה שכתב ולא מגרשין כ״כ שם הר״ן ונתן טעם גזירה שמא יכתוב והתוס׳ נתנו טעם מפני שנראה כקונה קנין בשבת שהרי הוא קונה א״ע לזכות במציאתה ובמעשה ידיה ומיהו בשכיב מרע דתקיף ליה עלמא טובא שרי לגרש אפי׳ בשבת כדאיתא בהזורק (גיטין עז): (ג) ולא מקדישין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומות ומעשרות ג״ז במשנה פ׳ משילין ומפרש בגמרא טעמא גזירה משום מקח וממכר ופירש״י דלמקח וממכר דמי שמוציא מרשותו לרשות הקדש ומקח וממכר אסור מן המקרא דכתיב ממצוא חפצך ודבר דבר א״נ מקח וממכר אתו לידי כתיבת שטרי מכירה וא״ת הו״ל גזירה לגזירה כולה חדא גזירה היא והר״ן כ׳ ואע״ג דמקח וממכר לא מיתסר אלא מדרבנן הני בהדי מקח וממכר חדא מלתא נינהו ואתי לאיחלופי: (ד) ומה שכתב דאין מפרישין תרומות ומעשרות אפילו ליתנם לכהן בו ביום כן פירש״י שם דאפילו ליתנם לכהן בו ביום דאיכא למימר לא מוכחא מלתא דלתקוני טבלא מכוין דאין ידוע שיהא הוא צריך לשירים ורואים שמוליך תרומה לכהן ומיחזי דכולא מלתא משום שמחת י״ט דכהן שצריך לה הוא אפ״ה אסור: (ה) ומה שכתב ודוקא דטביל מאתמול אבל טביל בו ביום כגון שלש עיסה מותר להפריש ממנה חלה שם בגמרא ונתבאר בסי׳ תק״ז: (ו) וכולן אם עשאן בין שוגג בין מזיד מה שעשה עשוי ירושל׳ כתבוהו שם הרי״ף והרא״ש וכתב שמעינן מינה דמאן דעבר ואקני בשבת מקרקעי או מטלטלי הקנאתו הקנאה וכ״כ הרמב״ם בסוף הלכות מכירה:
כתב רבינו ירוחם בשם גאון מי שרכב בי״ט כדי להציל ממון אע״פ שיצא חוץ לתחום כיון דקי״ל דתחומין דרבנן ורכיבה אינה אסורה אלא משום שמא יחתוך זמורה אין ראוי לפוסלו לעדות אבל מלקין ומנדין אותו ואי צורבא מרבנן הוא לא מנדינן ליה ע״כ:
תנן בפרק המביא אין מנהיגין במקל בי״ט ונתבאר בסימן תקכ״ב:
דינים הנזכרים בסי׳ זה נתבארו ג״כ בסי׳ של״ט ושם תמצא קצת חידושים בהם:
כתב הריב״ש בתשובה שאסור לפדות הבן בשבת או ביום טוב:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144