×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים שע״חטור
;?!
אָ
(א)  שלש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי כזה ועירבה כל אחד מחיצונות עם האמצעי׳ והחיצונות לא עירבו יחד החיצונות אסורות זו עם זו והאמצעית מותרת עם כל אחת מהם והם מותרות עמה. (ב)  ב׳ חצירות זו לפנים מזו ופנימית פתוחה לחיצונה והחיצונה למבוי כזה ויש לפנימי׳ דריסת הרגל על החיצונה עירבה פנימית לעצמה ולא החיצונה או ששכח א׳ מן החיצונה ולא עירב פנימית מותרת והחיצונה אסורה עירבה חיצונה ולא פנימית או ששכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות דכיון דפנימית אסורה בחצירה אוסרת גם על החיצונה עירבה כל אחת לעצמה כל אחת מותרת בחצירה. (ג)  עירבו ביחד ונתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות עד שיבטל רשותו נתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות אבל שכח אחד מן החיצונה ולא עירב פנימית מותרת דכיון שעירובה אצלה ואין לחיצונה דריסת רגל עליה אלא בשביל עירובה שמרגילה לתוכה יסלקנה מעליה ותשאר עירובה אצלה לבדה ותהיה מותרת. (ד)  ואם יחיד דר בפנימית ויחיד בחיצונה או שנים בחיצונה ועירבו אין היחיד שבפנימית אוסר על החיצונה. (ה) וכן ג׳ חצירות זו לפנים מזו ויחיד בכל אחד ואחד אף על פי ששניהם עוברים על החיצונה אין אוסרין עליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) שלש חצירות פתוחות זו לזו וכו׳ משנה בפ׳ מי שהוציאוהו (עירובין מה:) אר״ש למה הדבר דומה לג׳ חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות לר״ה עירבו שתיהם עם האמצעית וכו׳ ופירש״י פתוחות לר״ה דכל א׳ רשות לעצמה ואין להם דריסת רגל זו על זו דאי הוו להו זו לפנים מזו אסרה פנימית אחיצונה ובגמ׳(מט:) א״ר חמא בר גוריא א״ר הלכה כר״ש ולא ידעתי למה כתב רבינו ופתוחות למבוי במקום מה ששנינו ופתוחות לר״ה. ובגמ׳ (דף מח) ואמאי כיון דעירבו להו חיצונות בהדי אמצעית ה״ל חדא א״ר יהוד׳ כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו ופירש״י שנתנה אמצעית עירובה בזו ובזו דדמיא אמצעית כאילו דרה בהם ואין דיורי חיצונות באמצעית למימרא דכי הדדי נינהו ורב ששת אמר אפי׳ תימא שנתנו עירובן באמצעית כגון שנתנוהו בב׳ בתים ופרש״י דהשתא לא מחברן חיצונות בהדדי. ולא ידעתי למה הרי״ף והרא״ש והרמב״ם השמיטו כל זה אבל הגהות אשיר״י כתבו שם וכגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו אבל אם נתנו החיצונות עירובן באמצעית בבית א׳ ה״ל חדא ושרו שלשתן לכ״ע. וגם ה״ה כתב בפ״ד מהלכות עירובין בשם הרשב״א וכתב שהעלה מהסוגיא שאם נתנו העירוב באמצעית בבית אחד ובכלי א׳ או בב׳ כלים ובבית אחד וכגון שהיה האחד מלא והותיר הרי שלשתן מותרות זו עם זו ואולי לזה כתב רבינו עד שיעשו שלשתן עירוב א׳ עכ״ל.
ואפשר שגם רבינו שכתב והחיצונות לא עירבו יחד לכך כיון:
(ב) ב׳ חצרות זו לפנים מזו ופנימית פתוחה לחיצונה כלומר ולא למבוי וע״י כן יש לה דריסת רגל על החיצונים דאין לה מקום ליכנס מהמבוי לפנימית אלא דרך החיצונה עירבה פנימית לעצמה או ששכח אחד מן החיצונה כלומר או שעירבה פנימית לעצמה וחיצונה לעצמה ושכח אחד מן החיצונה ולא עירב פנימית מותרת. דחיצונה לא אסרי עליה עירבה חיצונה ולא פנימית או ששכח א׳ מן הפנימית ולא עירב כלום או שעירבה פנימית לעצמה וחיצונה לעצמה ושכח א׳ מן הפנימית ולא עירב אסורה גם החיצונה כיון דפנימית אסורה ויש לה דריסת רגל על החיצונה אוסרת אותה דקי״ל רגל האסורה במקומה אוסר שלא במקומה. (ג) ומה שכתב עירבו ביחד ונתנו עירובן בחיצונה וכו׳ נתנו עירובן בפנימית וכו׳ משום דכשנתנו עירובן בפנימית יכולה היא להסתלק מהחיצונה דאחדא דשא ומשתמשת ואע״פ שעירוב החיצונה נתון בפנימית אמרת לה לתקוני שתפתיך ולא לעוותי אבל כשנתנו עירובה בחיצונה גם הפנימית אסורה משום שכחת א׳ מהחיצונה דאי אמרת פנימית תיחוד דשא הרי אין עירובה אצלה הילכך גם היא אסורה וכל אלו הדינים פשוטים בס״פ הדר (דף עה) במשנה ובגמ׳ לדעת ת״ק דאמר רגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה ורגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה ופסק הרא״ש כמותו וכ״ד הרמב״ם בפ״ד מהלכות עירובין: (ד) ומה שכתב ואם יחיד דר בפנימית וכו׳ גם זה שם במשנה ואם היו של יחידים אינם צריכים לערב ופירש״י ואם היו של יחיד שאין בפנימית אלא א׳ ובחיצונה א׳ אין צריכין לערב זה עם זה משום דריסת רגל דכיון דיחיד הוא והפנימית הויא רגל המותרת ואינה אוסרת ואם היו ב׳ אפילו בחיצונה גזרינן דילמא אתי למשרי ב׳ בפנימית וא׳ בחיצונה ובגמ׳ א״ר אדא היו ג׳ אוסרין הואיל ואני קורא רבים בחיצונה ופירש״י אם היו ג׳ בין ב׳ חצירות אוסרין ולא מיבעיא ב׳ בפנימית דהויא רגל האסורה אלא אפי׳ ב׳ בחיצונה אסור עד שיערבו שתיהן יחד גזירה משום רבים בפנימית ושמואל אמר לעולם מותרת עד שיהיו ב׳ בפנימית ואחד בחיצונה והרי״ף פירש דה״ק שאין קרויים יחידים אלא בזמן שהם ב׳ חצירות ובכל א׳ דר אחד שנמצאו כולם שנים אבל אם היו ג׳ חצרות ובכל חצר דר א׳ שנמצאו כולם ג׳ אסורים כלומר שג׳ חצרות אלו הם זו לפנים מזו והחיצונה בלבד היא שפתוחה לר״ה ורגלי הפנימית דרך עליה מ״ט הואיל ואני קורא רבים בחיצונה דכל ג׳ רבים הם וכיון שג׳ דורסים בחיצונה הרי הם רבים ואסורים ושמואל אמר לעולם מותרים עד שיהיו שנים בפנימית ולא עירבו לפיכך אסורים בחיצונה והרמב״ם כתב בפ״ד ג׳ חצירות הפתוחות זו לזו ורבים בכל חצר וכו׳ היה בכל חצר מהן אחד אע״פ שרבים דורסים בחיצונה אינם צריכין לערב שכל א׳ מהם מותר במקומו היו שנים בפנימית הואיל והם אסורים במקומן עד שיערבו הרי הם אוסרים על היחידים שבאמצעית ושבחיצונה עד שיערבו ב׳ שבפנימית זה הכלל רגל האסורה וכו׳ ורגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה מפני שעוברת עליה עכ״ל.
נראה שהוא מפרש כפירוש הרי״ף ופסק כשמואל וגם מתוך דבריו נראה דדוקא שנים בפנימית הוא דאסרי אבל א׳ בפנימית וב׳ בחיצונה לא גזרינן בהו ואע״פ שקודם זה כתב היה א׳ דר בחצר זו וא׳ דר בחצר זו אינם צריכים לערב לאו דוקא א׳ בזו וא׳ בזו דה״ה לב׳ בחיצונה וא׳ בפנימית דהא סתם דבריו בסוף וכתב זה הכלל רגל האסורה וכו׳ ורגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה:
ומה שכתב היה א׳ בזו וא׳ בזו ולא כתב וב׳ בחיצונה הוא מפני שסמך לזה ואפי׳ היה עכו״ם בפנימית הרי הוא כרבים וההיא אפי׳ באין בחיצונה אלא יחיד היא וכמו שאבאר בעז״ה בסימן שפ״ב ובפלוגתא דרב אדא ושמואל גם הרא״ש פסק כשמואל דהלכה כדברי המיקל בעירוב.
וכתב הרב המגיד בפ״ד אם היה יחיד דר בפנימית וכל שהוא כיחיד גם רבים הסמוכים על שולחן א׳ שאין צריכין עירוב ביניהם אינם אוסרים על החיצונה ולאו דוקא אוכלין על שולחן א׳ ממש אלא כל מי שמקבל פרס כענין שנתבאר בסימן ש״ע אוכלין על שולחן א׳ מיקרו והכי משמע בפרק הדר (עירובין עג.) דבעי רמי בר חמא מרב חסדא האב ובנו הרב ותלמידו כרבים דמו או כיחידים דמו ופירש״י דלענין ב׳ חצירות זו לפנים מזו מיבעיא ליה אם אב ובנו או רב ותלמידו דרים בפנימית אם כרבים הם וצריכין לערב עם החיצונה או כיחידים הם ואינם צריכים לערב עמהם ופשט ליה כיחידים דמו. ופירש ה״ר יהונתן דכשהבן מקבל פרס מהאב ותלמידים מהרב מיירי וכן משמע ודאי דאל״כ פשיטא דלא כיחידים דמו ואם עכו״ם דר באחד מהן יתבאר משפטו בסימן שפ״ב:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144