×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים שנ״הטור
;?!
אָ
(א)  גזוזטרא שהיא למעלה מן המים וחלון פתוח לה מן הבית אין ממלאין ממנה אא״כ עשה לה מחיצהא כל סביבה דהשתא הוי כל שכנגדה עד למטה רה״י דחשבינן לה כאילו יורדת למטה או יעשו מחיצות סביב הנקב שדולין דרך שם והוא שיהא בו ד׳ על ד׳ ואין חילוק בין אם יעשנה למטה מחוברת לה בין אם יעשנה על גבה וכיון שעשו מחיצה מותרין גם לשפוך ממנה וכן ההולך בספינה אינו יכול למלאות אא״כ יעשה דף ד׳ על ד׳ ומקיפו מחיצות ועושה בו נקב וממלא דרך שם וה״מ שהוא בתוך י׳ טפחים אבל אם דופני הספינה גבוהים י׳ מעל המים מוציא זיז כל שהוא וממלא שהרי דרך אויר מקום פטור הוא ממלא וא״צ זיז אלא להיכירא ומימיו יכול לשפוך על דופני הספינה והן יורדין לים. (ב)  וכן בית הכסא שעל פני המים מותר כה״ג ע״י מחיצה תלויה ובלבד שתהא עשויה להיתר כגון שיחברנה למטה סביב אבל אם עשאה לצניעות כגון שעשאה למעלה לא ואם עשה דף שתפול הצואה עליו קודם שיפול למים א״צ מחיצות דה״ל כחו בכרמלית ושרי. (ג)  אבל בית הכסא בולט חוץ לחומת העיר ונופלת בחפירה שסביב העיר שיש בה יותר מבית סאתים שהוא כרמלית אינו מותר ע״י מחיצה תלויה שלא התירו אותה אלא במים אבל על ידי דף שרי דכחו שרי בכל כרמלית. (ה)  היו שני גזוזטראות זו למעלה מזו משוכה זו כנגד זו מעט ואינה רחוקה מכנגדה ד׳ טפחים בין אם עומדת תוך עשרה זו לזו בין יש ביניהן יותר מגבוה עשרה אם עשו לעליונה מחיצה בשותפות משל שניהם ולא לתחתונה כלל שתיהן אסורות בה עד שיערבו וכ״ש עשו שתיהן לתחתונה ששתיהן אסורות עד שיערבו אבל כל אחת מהן שעשתה לבדה בשלה אין האחרת אוסרת עליה אפילו לא עשתה האחרת בשלה וכן אם עשו בשתיהן בשותפות משל שניהם אין אחת אוסרת על חבירתה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א בדפוסים מופיע כאן: ״גבוה י׳⁠ ⁠״, אך בכ״י המלים חסרות.
E/ע
הערותNotes
(א) גזוזטרא שהיא למעלה מן המים וכו׳ משנה בפ׳ כיצד משתתפין (עירובין פז.) גזוזטרא כלומר דף יוצא מן הכותל על המים והוא נקוב באמצעיתו שהיא למעלה מן המים אין ממלאין ממנה מים בשבת אלא א״כ עשו לה מחיצה גבוה י׳ טפחים בין למעלה בין למטה. ופירש״י אא״כ עשו לה. כל סביבותיה או סביב הנקב ד׳ על ד׳ החקוק באמצעיתה דאמרי׳ גוד אחית מחיצתיה: בין מלמטה. מחובר לגזוזטרא מתחתיה עכ״ל ומדבריו נראה שמפרש מלמעלה למעלה מהגזוזטרא ובתוס׳ נתנו טעם לדבריו משום דאפילו במחיצות למעלה מהגזוזטרא איכא היכרא אבל הריטב״א כתב בשם התוס׳ דלמעלה היינו שהוא מחובר בגזוזטרא מתחתי׳ ולמט׳ שהיא משוקעת במים ועולה כנגד הגזוזטרא וכ״כ הרמב״ם בפט״ו ורבינו סתם הדברים כדעת רש״י: (ב) וה״מ והוא שיהא בו ד׳ על ד׳ שם (פו.) גבי קורה ד׳ מתרת בחורבה כתב רש״י דמחיצה העשויה לפחות מחלל ד׳ אינה מחיצה וכ״כ התוס׳ בפ׳ הנזכר: (ג) ומה שכתב שמותרין לשפוך ממנה גם זה שם (פח:) פלוגתא דתרי לישני ופסקו הרי״ף והרא״ש והרמב״ם כלישנא בתרא דשרי: (ד) וכן ההולך בספינ׳ אינו יכול למלאות אא״כ יעשה דף וכו׳ בהזורק (שבת ק:) איתמר ספינה רב אמר מוציא ממנה זיז כל שהוא וממלא רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ד׳ וממלא כלומר ועושה נקב בתוכו וממלא דרך שם ופסקו הרי״ף והרמב״ם והרא״ש כרב חסדא ורבה בר רב הונא ופירש״י מקום ד׳. חלל ד׳ מוקף מחיצות ומחיצה תלויה מתרת במים וכ״כ שם הרא״ש אבל הרמב״ם בפט״ו לא הזכיר מחיצות וממ״ש ה״ה שם והר״ן בפ׳ הזורק בשם רבינו האי מתבאר דלא בעינן מחיצות אלא אמרינן כוף הצדדין וגוד אחית מחיצות כאילו הם על שפת הים והכל רה״י ואע״פ שבכצוצרה שע״ג מים צריך מחיצה י׳ בספינה הקילו מפני שאינו יכול לעשות שם מה שיעשה בביתו: (ה) וה״מ שהוא בתוך י׳ טפחים וכו׳ זה מדברי הרמב״ם בפט״ו והא דמוציא זיז כל שהוא משמע שנוקבו באמצעיתו וממלא דרך הנקב דומיא דבמקום ד׳ כשהוא בתוך י׳ ויש לתמוה על רבי׳ איך כתב חילוק זה סתם והוא סותר למ״ש בסי׳ שמ״ו דאסור להחליף דרך מקום פטור אפי׳ ברשויות דרבנן שהרי כשדופני הספינה גבוהים י׳ שאינו מוציא אלא זיז כל שהוא נמצא שהוא מוציא מכרמלית לרה״י דרך מקום פטור ואפשר דכיון דלא שרינן ליה אלא ע״י היכר דהוצאת זיז כל שהוא ברשויות דרבנן מיהו שרי ואין כאן דעת ה״ה שכתב בפט״ו דלדברי האומרים שאסור להחליף אפי׳ ברשויות דרבנן אפי׳ אם דופני הספינה למעלה מי׳ שיהא בזיז של ד׳ על ד׳: (ו) ומה שכתב ומימיו יכול לשפוך על דופני הספינה וכו׳ פשוט בפרק הזורק (שבת ק:) וטעמ׳ דכיון דלא זרק להו להדיא לים אלא מכחו הם באים כחו בכרמלית לא גזרו והא פשיטא שאם רוצה לשפוך דרך הזיז הרשות בידו ורבינו אשמעינן דאע״ג דלית ליה זיז שופך על דופני הספינה וכן משמע בגמ׳: (ז) וכן בית הכסא שע״פ המים וכו׳ בפרק כיצד משתתפין (עירובין פו.) תנן בור שבין ב׳ חצירות אין ממלאין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים מלמעלה ופירש רב הונא דמלמעלה היינו למעלה ממש סמוך לשפתו מלמעלה ור״י פליג ואמר דמאי למעלה למעלה מן המים אבל למעלה ממש לא ונתבאר בגמרא דלר״י צריך שישקע ראש המחיצה במים טפח ואמרינן בגמרא שם דהא דקיימא לן דקורה ד׳ מתיר במים כלומר בבור שבין שתי חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה היינו טעמא משום דקל הוא שהקילו חכמים במים וכתב שם רש״י אלא קל הוא שהקילו חכמים במים וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא קי״ל וכתבו התוספות והרא״ש (דף קכז) ועל זה סומכים העולם שיש להם בתי כסאות על המים אע״פ שאין המחיצות מגיעות עד המים ומיהו נראה דאינה מועלת מחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצות מים דאין הלכה כר״י דאמר במתני׳ דבור שבין שתי חצירות א״צ לעשות לו מחיצה דכותל שביניהם חשיב מחיצה אלא כרבנן דפליגי עליה וסברי דמחיצה לשם מים בעינן וכתב הרא״ש דאפי׳ לר״ח והרי״ף דפסקו כר״י מודו דבתי כסאות סגי להו במחיצה תלויה כלומר שאינה נוגעת במים דדוקא בין שתי חצירות מצריך רב יהודה שיקוע ראשי הקנים בבור שלא ילך הדלי להדיא לרשות חבירו לשאוב מים אבל בבית הכסא מודים דלא בעי שיקוע דעדיף בית הכסא מקורה ד׳ שמתרת במים: (ח) ואם עשה דף וכו׳ כ״כ המרדכי בהזורק וההגהות בכט״ו מה״ש בשם מהר״ם וכתב עוד שם המרדכי דלאו דוקא דף אלא אפי׳ קנה פחות מג׳ שהצואה נופלת עליו ומשם למטה שרי וכן אם ב״ה עשוי כך שהצואה נופלת על צידי הכותל אע״פ שאח״כ מתגלגל ונופלת בכרמלית למטה מותר דכחו בכרמלית לא גזרו וכתב עוד ההגהות ואם אין דף מ״מ ראוי להתיר משום כבוד הבריות ובהגהות מרדכי פ״י כתב וז״ל ועוד נראה לומר דאפילו אם היתה נופלת מלמעלה למטה להדיא שרי היכא דא״א בענין אחר כגון שנשבר הדף בשבת משום דגדול כבוד הבריות וכתב ההגהות עוד שם על בית הכסא שעל המים והמים רגילים להתייבש אם יש היכר מחיצה בין מלמעלה בין מלמטה בשעה שיש מים מותר דמחיצה תלויה מתרת במים וכשאין מים אסור דמחיצה תלויה אינה מתרת בחורבה ואע״פ שיש שם צואה מ״מ הויא כרמלית ואפילו אין מקום הצואה רחבה ד׳ מ״מ לא הוי מקום פטור דכיון שאין לנו ר״ה כי אם כרמלית אמרינן מצא מין את מינו וניעור עכ״ל ונ״ל דמים שאין עמוקים י׳ טפחים אין להם דין מים להתיר לשפוך בהם במחיצה תלויה וכדתנן בהזורק הזורק בים ד״א פטור ואם היה רקק מים ור״ה מהלכת בו הזורק לתוכו ד׳ אמות חייב וכמה רקק מים פחות מי׳ טפחים: (ט) ומה שכתב אבל בית הכסא בולט חוץ לחומת העיר וכו׳ בהזורק כתב המרדכי שאם ב״ה למעלה מי׳ טפחים א״כ הרי צואה נופלת מרה״י לכרמלית דרך מקום פטור שהחפירה היא כרמלית כיון דהוי יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואויר כרמלית למעלה מי׳ מקום פטור ואי הלכתא כרב דימי דשרי בפ׳ כיצד משתתפין (עירובין פה.) להחליף ברשויות דרבנן ה״נ שרי ורבינו לא חילק בזה משום דס״ל דלא קי״ל כרב דימי אלא אפילו ברשויות דרבנן אסור להחליף וכמ״ש בסי׳ שמ״ו וכ׳ עוד בהגהות מרדכי שם ואין להתיר ע״י עוקא פירוש שיעשו גומא ע״פ הנקב עמוק׳ י׳ ורחבה ד׳ והשתא נופלים שופכין מרה״י לרה״י כדאמר פ׳ כיצד משתתפין דה״מ מים דלא מבטלי מחיצתא אבל מי רגלים וצואה מבטלים מחיצות דלא עדיפי מפירות דאמרינן בהזורק (שבת ק.) דמבטלי מחיצות כתוב בא״ח נהגו הולכי ימים לעשות צרכיהם מן המשוטות לים ואם אותו מקום אינו גבוה י׳ טפחים אע״פ שרחב ד׳ מותר ה״ז מוציא מכרמלית לכרמלית ואין לך בזה אלא מקומו ושעתו עכ״ל: (י) היו שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו׳ משנה בפ׳ כיצד משתתפין (עירובין פז.) שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו ופירש״י שתיהם אסורות. למלאו׳ בנקב העליונה עד שיערבו והתחתונה בנקב שלה אין צריך לומר שהיא אסורה דהא מכרמלית לרה״י קא ממלא ובגמ׳ אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת ורב לטעמיה דאמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר ופירש״י בסמוכה שאינה רחוקה מתחתונה במשך הכותל ד״ט ואני שמעתי שאינה גבוהה ממנו י׳ ולא מצינו לשון הפלגה בתלמוד בגובה אלא במשך עליונה מותרת כדאמרינן דאין תשמיש לתחתונה בעליונה אלא דרך אויר זרוקת משך ד״ט ורב לטעמיה דאמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר ולעיל בהאי פירקא (פד:) מייתי האי מתני׳ ופירש״י שם שאין השתי גזוזטראות מכוונות זו על זו אלא משוכות זו מכנגד זו בתוך ד׳ ואקשינן בגמ׳ דמאי קתני שתיהן אסורות הא רשותא דעליונה היא ותחתונה שלא כדין משתמשת בה בחול ושני רב ששת דהא דקתני שתיהן אסורות כשעשו מחיצה בשותפות אי הכי כי עשו לתחתונה נמי כיון דעשו לתחתונה גלויי גליא דעתיה דאנא בהדך לא ניחא לי ופירש״י שעשו אותה מחיצה של עליונה בשותפות א״ה כי עשו לתחתונה בני תחתונה אם יש להם שותפות בעליונה נמי אסרי עלה: גלויי גליא דעתיה. תחתונה לעליונה דסלקה נפשה בשבת מינה דהא מחיצה זו אינה נעשית אלא להיתר שבת: (יא) ומה שכתב וכ״ש עשו שתיהן לתחתונה וכו׳ כלומר דכיון דתחתונה אע״פ שאין יכולה להשתמש דרך העליונה אלא בזריקה שזורקין הדלי לה אפ״ה אסרה עלה וכ״ש עליונה שהיא משתמשת דרך התחתונה בנחת דאסרה עלה: (יב) ומה שכתב אבל כל א׳ מהם שעשתה לבדה וכו׳ הוא מדאקשינן אמאי שתיהן אסורות הא רשותא דעליונה היא ושנינן בשעשו בשותפות משמע בהדיא שכל שלא עשו בשותפות אם עשתה עליונה לבדה היא מותרת ותחתונה אסורה וה״ה אם עשתה תחתונה לבדה שהיא מותרת ועליונה אסורה: (יג) ומה שכתב וכן אם עשו בשתיהם בשותפות וכו׳ נראה לי שהוא מדאקשינן א״ה כי עשו לתחתונה נמי ושנינן כיון דעשו לתחתונה גלויי גליא דעתא כו׳ ומשמע ליה דבעשו לשתיהן בשותפות נמי שייך האי טעמא דכיון דעשו לתחתונה וכו׳ ומה שעשו בשותפות אפשר שהוא כדי להקל בהוצאה דיותר בזול עושין האומנים ב׳ ממה שעושים אחד או מטעם אחר אבל הרמב״ם בפ״ד מהל׳ עירובין נראה שמפרש שהגזוזטראות מכוונות זו כנגד זו ואין בני עליונה יכולין למלאות אא״כ יכנס הדלי דרך התחתונה ומש״ה אסרי אהדדי ומפרש מופלגת גבוה י׳ דכל שהן בתוך י׳ הרי הן כגזוזטרא אחת ולפיכך צריך שיערבו ואם היה ביניהם יתר על י׳ טפחים ועירבה זו לעצמה וזו לעצמה שתיהן מותרות למלאות לא עשתה העליונה מחיצה ועשתה התחתונה אף התחתונה אסורה למלאות מפני דלי של בני העליונה שהן אסורין שעובר עליה עשתה העליונה מחיצה העליונה מותרת והתחתונה אסורה ואם נשתתפו בני התחתונה עם בני העליונה במחיצה שעשו שתיהן אסורות למלאות עד שיערבו עירוב אחד עכ״ל והרב המגיד רצה ליישב דבריו על הגמרא ואיני רואה להם יישוב:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144