×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים רפ״בטור
;?!
אָ
(א)  ומוציאין ס״ת וקורין שבעה דתניא בפ׳ הקורא את המגילה כל יום שיש בו מוסף ואין בו י״ט כגון ר״ח וחולו של מועד קורין ד׳ ובי״ט ה׳ וביום הכיפורים ו׳ ובשבת ז׳ ולמעלה בתפלת החול כתבתי דין קריאת התורה וברכותיה אין פוחתין מז׳ אבל מוסיפין עליהן. (ג)  הכל עולין למנין ז׳ אפילו אשה וקטן אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד ציבור. (ד)  ומפטיר מיבעיא אם עולה או לאו ואסיקנא דעולה לפיכך נוהגין בתענית וביום הכיפורים במנחה ובט׳ באב שהשלישי מפטיר כיון שעולה למנין ואין יכולין להוסיף על ג׳ אבל בשבת ובי״ט ויום הכיפורים שיכולין להוסיף נוהגין שבשבת השמיני מפטיר ובי״ט הששי וביום הכיפורים השביעי ואתי שפיר בין למ״ד עולה בין למ״ד אינו עולה שאם עולה והוסיפו עליהם אין לחוש שהרי יכולין להוסיף ואם אינו עולה הרי כבר קראו שבעה לפניו הלכך קורא שבעה וגומר עמהם הפרשה ואומר קדיש וחוזר וקורא עם המפטיר מה שקרא הז׳. (ו)  כתב הר״ם מרוטנבורק שאם טעה ש״צ וסיים הפרשה עם הששי ואמר קדיש שאין צריך לקרות עוד אחר אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא עם הו׳ ויאמר אחריו קדיש שהרי מפטיר עולה למנין ז׳ וא״א הרא״ש ז״ל היה אומר שאין לומר קדיש פעם אחרת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) ומוציאין ס״ת וקורין ז׳ וכו׳ (מגילה כא:) תנן כל יום שיש בו מוסף ואינו י״ט קורין ארבעה בי״ט חמשה בי״ה ששה בשבת ז׳ אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם ומדברי רש״י נראה דאבל מוסיפין עליהם קאי אשבת ויה״כ וי״ט וכן מצאתי בתשובת מהר״מ וכן דעת הרמב״ם בהל׳ תפלה פי״ב וכ״כ רבינו בסמוך ודלא כי״מ שכתב הר״ן דלא קאי אלא אשבת לחודיה אבל באינך יומי אין מוסיפין: (ב) ומה שכתב רבי׳ אין פוחתין מז׳ אבל מוסיפין היינו בשבת ומינה לכולהו יומי דאין פוחתין לכל א׳ משיעור הקצוב לו. ובענין אבל מוסיפין סמוך על מ״ש בסמוך דהיינו בשבת וי״ט וי״ה אבל בשאר ימים אין מוסיפין. כתב בשבלי הלקט בשם הגאונים למה קורין שבעה בתורה שאם יארע לאדם אונס שלא בא לב״ה כל ז׳ ימי השבוע ולא שמע ברכו יאזין מפי הקורין ז״פ ברכו ויצא י״ח עכ״ל:
כתב הריב״ש בתשובה מותר לקרות עולים הרבה אע״פ שקורא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך אין בכך כלום שהרי בימי חנוכה ובחש״מ דסוכות קורא זה מה שקרא זה ע״כ וכן נהגו העולם ולא כדכתב המרדכי בסוף מגילה בשם רבינו אפרים:
(ג) הכל עולין למנין ז׳ אפילו אשה וקטן וכו׳ שם (כג.) וכתבו הגה״מ פי״ב מהלכות תפלה כתב הר״מ דאין לקרות כמו כן עבדים כנענים בתורה אלא לשביעי כדאמרינן הכל משלימין לז׳ וכו׳ ואם אמו מישראל מותר כדאמרי׳ (קידושין ע.) עכו״ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר עכ״ל וכתבו עוד בשם הירושלמי דאימתי עולה למנין ז׳ חד אמר כדי שידע בטיב ברכה וחד אמר משידע למי מברכין וכן פסק מהר״מ עכ״ל וכתב הרד״א בתפלת החול גבי עיר שכולה כהנים דנראה מדברי הר״מ שאם יש נשים או קטנים דכהן קורא פעמים ושוב יקראו נשים או קטנים שהכל משלימין למנין ז׳ ע״כ וכ״כ ר״י ובסי׳ קל״ה כתבתי בשם הרוקח שאין קטן מצטרף לג׳ ולפי דבריו נראה דלז׳ נמי אינו עולה אלא אחר שקראו ג׳ והר״ן כתב הכל עולין למנין ז׳ ואפי׳ קטן פי׳ עולין להשלים קאמר ולא שיהיו כולם קטנים ולא נשים דכיון דלאו בני חיובא נינהו לא מפקי לגמרי ולפום עיקר דינא נמי שאינו מברך אלא הפותח והחותם אשה וקטן אין קורין ראשון ואחרון משום ברכה משום דא״א לקורין האחרים שיצאו בברכתם ומיהו השתא דתקון רבנן שיברכו כולם אשה וקטן קורין אפי׳ ראשון ואחרון וכיון דקורין ודאי מברכין מידי דהוה אקטן דמפטיר בנביא ומברך ברכת הפטרה עכ״ל: (ד) ומפטיר מיבעיא אם עולה וכו׳ (מגילה כג.): (ה) ומה שכתב ואסיקנא דעולה לא אסיקנא הכא בגמרא מידי אלא שכתבו הרי״ף והרא״ש דמשמע ממימרא דאביי פ׳ בני העיר (מגילה ל.) דעולה וכן הלכה וכן פסק הרמב״ם בפי״ב מהלכות תפלה:
כתב הריב״ש בתשובה סי׳ קי״ב אם לא נמצא מי שיודע להפטיר אלא א׳ מאותם שעלו לקרות בתורה וכבר אמר הש״ץ קדיש אחר קריאת הפרשה זה שרוצה להפטיר צריך לחזור ולקרות מפני כבוד התורה ויברך על קריאתו תחלה וסוף דהא איכא למיגזר משום הנכנסים שלא ראוהו קורא בתורה ובשלמא אם המפטיר הוא אותו שקרא אחרון היה אפשר לומר שלא יחזור לקרות ולברך אע״פ שהפסיקו בקדיש בין קריאת התורה לקריאת ההפטרה דבזמן מועט לא חיישינן משום הנכנסים וגם בזה יש לדון כיון שאין דרך להפסיק בקדיש בין קריאת המפטיר בתורה לקריאת ההפטרה אבל כשאחד מן העולים האחרים הוא מפטיר אין ספק אצלי שצריך לחזור לקרות ולברך עכ״ל:
(ו) ומה שכתב לפיכך נוהגין בתעניות ובי״ה במנחה וכו׳ עד מה שקרא השביעי הכל דברי התוספות והרא״ש והמרדכי שם בשם ר״ת ורבינו משולם והגאונים ז״ל וכ״כ סמ״ג סי׳ י״ט כתב המרדכי שם אין להקשות על מנהגינו שקטן קורא במוספין דהא קטן עולה למנין ז׳ וכ״ש שקורא לפרשת המוספין עכ״ל וכן בתשובה על מה שהקטן קורא במוספין אין לחוש דלכתחלה עולה למנין ז׳ וכ״ש לששי של י״ט שלא מצינו בתלמוד ושלום מאיר ב״ר ברוך ע״כ:
ובתשובות אשכנזית מצאתי כתב על זה וקצת לבי מגמגם על פ׳ זכור וריב״ש כתב בתשובה כתבו בשם ר״ת שבפרש׳ שבאה חובה ליום צריך שיקראנה גדול ומה שאמרו הכל עולין למנין ז׳ אפי׳ קטן לא אמרו אלא עולין ר״ל להצטרף למנין ז׳ כשיש שם גדולים הקורים אבל שיהו כל הקורים קטנים לא ומה שאמרת שיש מקומות שנהגו כשמפטיר קטן עולה גדול במקומו וקורא בתורה והמפטיר קורא ההפטרה ואינו קורא בתורה ואע״פ שצריך המפטיר לקרות בתורה היינו משום כבוד התורה והכא הא איכא כבוד התורה כשנאמר המפטיר אינו ראוי לתורה וקורא גדול במקומו וזה הטעם אינו דלעולם מי שקורא ההפטרה צריך לקרות בתורה כי שמא הגדול קרא לתוספת ולעצמו ולא בעד המפטיר ואין כאן כבוד התורה והמנהג ההוא אינו מנהג יפה בעיני והמנהג היפה הוא או במפטיר גדול או שיקרא גדול בחובת היום ויפסיקו בקדיש ויחזור הקטן המפטיר לקרו׳ הפרשה ההיא או ג׳ פסוקים ממנה משום כבוד התורה ויכול לברך לפניה ולאחריה מידי דהוה אברכת ההפטרה עכ״ל ואנו לא ראינו מי שנהג כדברי הריב״ש אלא כמנהג אותם מקומות שכתב השואל וגם הוא ז״ל כתב בתשובה שלא רצו לשמוע לו וגם בעיני נפלאו דבריו שכתב כי שמא הגדול קרא לתוספת ולעצמו ולא בעד המפטי׳ דכיון שהפסיקו בקדיש בין העולים הראשונים לקריאת גדול זה ליכא למימר דלתוספת עצמו הוא קורא ומוכחא מילתא ודאי דבעד המפטי׳ הוא קורא. כתב הרשב״ץ בתשובה ספר שני שקורא בו המפטיר שנמצא בו טעות אין ספק שצריך להוציא ס״ת אחר שחובת היום היא ובספר מוטעה לא אפשר ומפטיר שבכל שבת אם נפסל ס״ת אחר שקראו ז׳ כגון שנקרע אפשר דכיון דאין קריאת המפטיר אלא מפני כבוד התורה שיספיק בקריאת ג׳ פסוקים בספר פסול בלא ברכה כדי שלא להטריח הציבור ויש לפקפק בדבר עכ״ל וכתבו התוספות (שם כג:) עוד חזן שטעה וגמר כל הסדר של שבת יחזור ויקרא השבועי:
כתוב בשבולי הלקט בשם הראב״ד בשבת שיש בו ספר תורה אחד יאמר קדיש עד שלא יקרא המפטיר לפי שאין המפטיר ממנין העולים שאינו קורא בתור׳ אלא מפני כבוד התורה לפיכך די לו בקדיש שיאמר קודם ההפטר׳ ויתערב עם עולי הספר אבל בשבת שיש בו ב׳ ספרי תורות וכן בי״ט לא יקדיש החזן עד שיקרא המפטיר בס״ת השניה שאם יקדיש על הראשון ויקרא המפטיר על השניה בלא קדיש חוששין אנו לפגם הספר השני וא״ת יש לנו ג״כ לחוש לפגם ספר הראשון אין לנו לחוש על זה שהכל יודעין שקריאת הספר הראשון שעלו ה׳ או ו׳ או ז׳ הוא העיקר וה״ר ישעיה כתב מה שנהגו שהמפטיר קורא המוספין ומפסיק בקדיש בין קריאת התורה לקריאת המפטיר נ״ל שקריאת המוספין אינה חובה שהרי אינה נזכרת בתלמוד ואינו אלא תיקון הגאונים שיקרא המפטיר במוספין לגורסם ש״ץ ויאמר אותם בתוך התפלה ומפני שאינם חובה לא ניתנו לאחד מן הקוראים הבאים חובה ליום אלא תקנו שיקראם המפטיר שאינו קורא משום חובה וכיון שאין קריאתו חובה לא חששו אם לא יקרא במה שקרא החמישי אבל ד׳ פרשיות ופרשת ר״ח שהם חובה ליום וקובעים הפטרה אחרת אינו דין שיקרא אותם אלא אחד מהז׳ שהם באים חובה ליום וגם לא להפסיק בקדיש ביניהם שכמו שפרשת היום היא חובה ג״ז היא חובה ועודפת עליה שמפסיקין הפטרת פרשת היום ומפטירין בפרשה הנוספת הלכך הטוב והישר הוא לקרות ששה בפרשת היום והשביעי בפרשה הנוספת כמו שמפורש בגמרא ואח״כ אומר קדיש ואח״כ חוזר המפטיר וקורא לכבוד התורה בפרשה הנוספת שקרא הז׳ כמשפטו בכל שבתות השנה עכ״ל ואע״פ שאין אנו נוהגים כן כתבתי דברים אלו לפי שאם באיזה מקום ימצא שנוהגים כן אין מזחיחין אותם והריב״ש כתב בתשובה מנהגים חלוקים בענין קדיש ביום שמוציאין בו שני ספרים או ג׳ ואנו בני ספרד נוהגים לומר קדיש בין ספר א׳ לשני וחוזרים ואומרים קדיש אחר קריאת ספר שני ובר״ח טבת שחל להיות בשבת שמוציאין ג׳ ספרים א״א קדיש אחר ספר ראשון לפי שאין קורין בו אלא ששה וכיון שלא גמרו לקרות חובת היום שהם ז׳ אין לומר קדיש עד אחר ספר שני וכן חוזרים ואומרים קדיש אחר ספר שלישי והוא דעת הרא״ש פרק הקורא עומד. וכ״כ רבינו ירוחם והרד״א בשם גאון וביום אחרון של חג שמוציאין ג׳ ספרים אע״פ שקורין בראשון יותר משבעה א״א קדיש עד אחר ספר שני שלא לחלק בימים שמוציאים ג׳ ספרים בין זה לזה ועוד דכיון דטעמא דקרינן פרשת בראשית הוא כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לומר סיימו את התורה ואינם חפצים לקרות עוד אין להפסיק ביניהם כלל:
(ז) כתב הר״מ מרוטנבורק שאם טעה ש״צ וכו׳ כ״כ המרדכי בהלכות קטנות ס״פ הקומץ והכלבו בסי׳ כ׳ ושבלי הלקט כתב בשם מס״ס החזן שהוא קורא בתורה פחות מז׳ וכסבור שקורא ז׳ יחזור ויקרא וימלא ז׳ קריאות:
כתוב בהגהות מיימון פי״ב מה׳ תפלה אם קרא ודילג פסוק אחד ולא קראו אם הוא במנחה בשבת או בשני וחמישי וקרא עשרה הפסוקים בלא פסוק המדולג אינו חוזר ואם לאו חוזר אבל בשבת אפילו דילג פסוק א׳ חוזר וקורא הוא ושנים עמו ואפילו הפטיר והתפלל מוסף מפסיק מיד וקורא והם דברי מס״ס פי״א:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144