Beit Yosef Even HaEzer 44 – בית יוסף אבן העזר מד‏ – Tur

(א) חרש וחרשת אינן בני קידושין מן התורה לא שנא נשאו כיוצא בהן לא שנא חרש שנשא פקחת או חרשת שנישאת לפקח. אבל חכמים תקנו לה נישואין. וכתב הרמב״ם לפיכך אם בא פקח וקדש אשת חרש הפקחת, הרי זו מקודשת לשני קידושין גמורים ונותן גט והיא מותרת לבעלה החרש. ומ״מ אינה יכולה למאן, שאם היתה יכולה למאן לעולם לא היה שום אדם נושא אותה. וכתובה לא תקנו לה כאשר יתבאר לקמן בע״ה. (ב) ושוטה ושוטה אין להן קידושין לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, לא שנא נשאו עם כיוצא בהן לא שנא עם פקחים. (ג) כתב הרמב״ם שיכור שקדש קידושיו קידושין, אפילו נשתכר הרבה. הגיע לשכרותו של לוט, אין קידושיו קידושין ומתיישבין בדבר זה. (ד) וכתב עוד סריס שקדש בין סריס חמה בין סריס אדם וכן איילונית שנתקדשה הוו קידושין. והתוספות כתבו דאיילונית שנתקדשה לא הויין קידושין אפילו מדרבנן, ואינה צריכה גט. במה דברים אמורים באיילונית שיש לה סימני איילונית שאין לה דדים או שהתשמיש קשה לה או שקולה עבה כקול האיש או שאין לה בשר גבוה ועגול כמין כף למעלה מאותו מקום. שבאחד מאלו חשובה איילונית אבל ספק איילונית צריכה גט. (ה) וטומטום ואנדרוגינוס שקדשו או שקדשם איש כתב הרמב״ם שקידושיהן ספק וצריכין גט מספק, וכן כתב רב אלפס. והתוספות כתבו דאנדרוגינוס ודאי זכר הוא וכן היא מסקנת א״א הרא״ש ז״ל. (ו) כתב הרמב״ם המקדש אחת מכל העריות לא עשה ולא כלום, שאין קידושין תופסין בהן, חוץ מהנדה שהמקדש נדה מקודשת קידושין גמורין, ואין ראוי לעשות כן. (ז) המקדש אחת מן השניות או מאיסורי לאוין או מאיסורי עשה וכן היבם שקדש צרת יבמה הרי זו מקודשת קידושין גמורים, אף על פי שאסור לו לכנוס אחת מכל אלו, הרי זה מגרש בגט, חוץ מיבמה שנתקדשה לזר שהיא מקודשת מספק ע״כ. (ח) המקדש גויה או שפחה אינו כלום שאינן בני קדושין. וכן גוי ועבד שקדשו ישראלית אינו כלום. (ט) ישראל משומד שקידש קדושיו קידושין וצריכה ממנו גט, וי״א דמשומד לחלל שבת בפרהסיא ולעבודה זרה דינו כגוי גמור ואין קדושיו קדושין, ולא נהירא. (י) וכותי, הוה עובדא ואצרכיה גט רב יהודאי ומר רב שמואל ריש כלה. (יא) וכתב הרמב״ם מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקדש ישראלית הוו קידושי ספק וצריכה גט. (יב) כתב הרמב״ם המקדש מי שחציה שפחה וחציה בת חורין אינה מקודשת קידושין גמורים עד שתשתחרר, ולאחר שתשתחרר אינה צריכה קידושין אחרים. וא״א הרא״ש ז״ל אמר דהוו קדושין גמורים וצריכה גט, ומיהו הבא עליה אינו חייב מיתה כמו על שאר אשת איש, אלא חייב אשם. ואם נשתחררה לגמרי וקדשה אחר מקודשת לשניהם וצריכה גט משניהם, או אחד מגרש ואחד נושא. ואם מתו, אחיו של אחד חולץ, ואחיו של שני חולץ או מיבם. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון