Beit Yosef Choshen Mishpat 414 – בית יוסף חושן משפט תיד‏ – Tur

(ב) {א} אין אדם רשאי להוציא זבלו לרשות הרבים שלא בשעת הוצאת זבלים כדי להניחם שם אלא מיד כשיוציאם יוליכם משם.
אבל בשעת הוצאת זבלים יש לו רשות להוציא הזבל והגלל לרשות הרבים ולצברם כל ל׳ יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה:
{ב} ואסור לאחר לזכות בו ויש בו משום גזל אם יזכה בו אחר ומיהו אם הזיק חייב לשלם ולאחר שהזיק כל הקודם בהם זכה:
{ג} בד״א בזבל וגלל שאין בו כל כך היזק לרבים, (א) אבל תבן וקש שהם מזיקין יותר לפי שהם ארוכין ומחליקין בהם אדם ובהמה אין לו רשות להוציאם:
{ד} ואם הוציאם וזכה בהן אחר הרי הן שלו בין בעיקר התבן והקש בין במה שהשביחו והוא שזכה בהן מעצמו אבל אם בא לשאול אם יש לו רשות לזכות בהן אין מורין לו כן בגופן אבל בשבחן מורין לו ואם התרו בבעלים ולא סלקן אז מפקירין אותן לכל וכל זה לא איירי אלא בשזכה בהן אחר לאחר שהשביחו אבל אם זכה בהן קודם שהשביחו מיבעיא ולא איפשיטא וכתב הרמ״ה שאין מוציאין אותן מידו וא״א הרא״ש ז״ל כתב דמוציאין אותן מידו. אף על פי שהן כהפקר אם הוזק בהן אדם ובהמה חייב לשלם. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

(א) {א} אין אדם רשאי להוציא זבלו לר״ה שלא בשעת הוצאת זבלים כדי להניחם שם אלא מיד כשיוציאם יוליכם משם משנה בפרק הבית והעלייה (בבא מציעא קיח:):
ומה שכתב אבל בשעת הוצאת הזבלים יש לו רשות להוציא הזבל והגלל לר״ה ולצברן כל ל׳ יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה ברייתא שם ובפרק המניח (בבא קמא ל.) ובס״פ מרובה (בבא קמא פא:) וקתני טעמא שע״מ כן הנחיל יהושע את הארץ ואליבא דהרמב״ם והרא״ש סתם כאן רבינו דבריו שהם סבורים דהלכה כר״י בהא שיש לו רשות לעשות כן כמו שנתבאר בסימן רע״ד ושם נתבאר שאין כן דעת הרי״ף:
(ב) {ב} ומה שכתב ואסור לאחר לזכות בו ויש בו משום גזל אם יזכה בו אחר ומיהו אם הזיק חייב לשלם ולאחר שהזיק כל הקודם בהם זכה בד״א בזבל וגלל שאין בו כ״כ היזק לרבים אבל תבן וקש שהם מזיקים יותר וכו׳ אין לו רשות להוציאם ואם הוציאם וזכה בהם אחר הרי הן שלו בפרק המניח (בבא קמא ל.) תנן המוציא את תבנו ואת קשו לר״ה לזבלים והוזק בהם אחר חייב בנזקו וכל הקודם בהם זכה ובגמרא לימא מתניתין דלא כר״י דתניא ר״י אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לר״ה וכו׳ אמר רב נחמן מתניתין שלא בשעת הוצאת זבלים רב אשי אמר תבנו וקשו תנן משום דמשרקי ותניא התם כל אלו שאמרו מותרים לקלקל בר״ה אם הזיקו חייבים ור״י פוטר וכתב הרי״ף והרא״ש דלית הלכתא כר״י בהא אלא אפי׳ במקום שנתנו חכמים רשות אם הזיק חייב לשלם וכ״פ הרמב״ם בפ״ג מהל׳ נזקי ממון: (ד) {ד} ומה שכתב ואם הוציאם וזכה בהן אחר הרי הן שלו בין בעיקר התבן והקש בין במה שהשביחו שם אהא דתנן כל הקודם בהם זכה אמר רב בין בגופן בין בשבחן וזעירי אמר בשבחן אבל לא בגופן במאי קא מיפלגי רב סבר קנסו גופן משום שבחן וזעירי סבר לא קנסו גופן משום שבחן ואמרינן לימא כתנאי וכו׳ אמר לך רב דכולי עלמא קנסו גופן משום שבחן והכא בהלכה ואין מורין כן קא מיפלגי דאיתמר רב הונא אמר רב הלכה ואין מורין כן רב אדא בר אהבה אמר הלכה ומורין כן והא רב הונא אפקר חושלי הנהו מותרין הוו. ופרש״י בהלכה ואין מורין כן קא מיפלגי. ת״ק סבר דקנסו גופן ואין מורין כן: מותרין הוו. שהתרו כמה פעמים בבעלים.
וכתב הרא״ש דהלכה כרב דרבו דזעירי הוה ועוד מילתא דזעירי אתיא כתנאי ומילתא דרב כדברי הכל וגם פשטה דמתני׳ דכל הקודם בהם זכה משמע כרב דבהם משמע בגופן ולהכי לא הביא רב אלפס אלא המשנה כצורתה וממילא ידעינן כיון שלא הביא מחלוקתם דהלכה כפשטה דמתניתין וטעמא דרב משום דקנסו שבחן אטו גופן הילכך בגלל דלית ליה שבחא לא קניס וכך מפורש בגמרא והלכה כרב הונא אליבא דרב דאמר הלכה ואין מורין כן דקאי כת״ק דרשב״ג ואם התרו בהם ולא סלקום מפקירים אותם עכ״ל וגם הרמב״ם בפי״ג מהל׳ נזקי ממון פסק כרב אלא שלא כתב שאין מורין כן משמע דס״ל דהא דקאמר בהלכה ואין מורין פליגי דיחויא בעלמא הוא דאל״כ לא הו״ל לרב לסתום דבריו:
ומה שכתב וכל זה לא איירי אלא בשזכה בהם אחר לאחר שהשביחו אבל אם זכה בהם קודם שהשביחו מיבעיא ולא איפשיטא שם בפ׳ המניח:
ומה שכתב בשם הרמב״ם בפרק י״ג מהלכות נזקי ממון ולטעמיה אזיל דבכל ספיקא דדינא אי תפס אין מוציאין מידו והרא״ש פסק בפרק המניח בדין זה דמוציאין מידו ואיהו נמי אזיל לטעמיה דסבר דספיקא דדינא אי תפס מפקינן מיניה כמבואר לעיל סימן שפ״ח וסימן ש״צ:
ומה שאמר אע״פ שהן כהפקר אם הוזק בהם אדם ובהמה חייב לשלם אדלעיל קאי שכתב ואם הוציאם וזכה בהן אחר הרי הן שלו:
וזה שכתב שאם הוזק בהם חייב לשלם מבואר שם במשנה: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון