Beit Yosef Choshen Mishpat 391 – בית יוסף חושן משפט שצא‏ – Tur

(א) {א} שן הוא אב דהא ושלח את בעירה דכתיב בקרא מוקמינן לה בבהמה שאוכלת פירות חבירו דברים הראויין לה ונהנית באכילתה וחייב נזק שלם בין אם אכלתן בין אם לא אכלתן אלא שהפסידתן ולא כלתה אותן לגמרי לפיכך כל הדומה לזה שמזקת בדבר שהוא נהנית הוא תולדתו כגון נתחככה בכותל להנאתה והזיקתו או שטנפה כליו ופירות להנאתה כגון שנתגלגלה עליהם: (ב) {ב} בד״א שאוכלת דבר הראוי לה אבל אכלה דבר שאין ראוי לה כגון כסות וכלים שינוי הוא ואינו משלם אלא חצי נזק בין שאכלה אותם בחצר הניזק בין ברשות הרבים. (ג) אכלה דבר שאין דרכה לאכול אלא ע״י הדחק כגון פרה שאכלה שעורין וחמור שאכל כרשינין וכלב שלקלק את השמן וחזיר שאכל חתיכת בשר וחתול שאכל תמרים חשוב שפיר אכילה אבל בהמה שאכלה בשר או תבשיל לאו אורחה הוא ומשלם חצי נזק אכלה פת הוי אורחה והני מילי בהמה אבל חיה לאו אורחה לא בפת ולא בתבשיל. (ד) בהמה שראתה לחם בסל ושברה הסל ואכלה הלחם משלמת נ״ש גם על הסל שגם דרכה לשכר הסל כדי לאכול הלחם אכלה הלחם תחילה ואחר כך שברה את הסל אינו משלם על הסל אלא חצי נזק וכגון שתפש גופה של בהמה דמשונה הוא והוי קרן ואינו משלם אלא מגופו. (ה) וכן אם ראתה אוכלין ע״פ חבית ונסתרכה לעלות בחבית ולאכול האוכלין ושברתה משלם גם על החבית נזק שלם שכן דרכה לעלות עליה כדי לאכול האוכלין. (ו) חיה שטרפה בהמה ואכלתה או שאכלה בשר חי אורחה הוא וחייב נ״ש אבל כלב שהמית כבש ואכלו או חתול שהמית תרנגולים גדולים ואכלם משונה הוא ואינו משלם אלא חצי נזק וכתב א״א הרא״ש ז״ל דוקא בפחת שפחתה מיתה אינו משלם אלא חצי נזק דאותו שינוי הוא שאין דרכו להמית אבל דמי הנבלה משלם ברשות הניזק נ״ש וברשות הרבים מה שנהנית שהאכילה אינה שינוי שכן דרכם לאכול נבלות אפילו של בהמות גדולות: (ז) {ג} אין חיוב השן אא״כ אוכלת ברשות הניזק אבל לקחה בחצרן והוציאה משם ואכלה ברשות הרבים פטור אבל לקחה ברשות הרבים והלכה ואכלה ברשות הניזק כתב הרמב״ם [צ״ל הרמ״ה] שחייב פי פרה כחצר הניזק דמי ונ״מ אפילו במקום שאין לחייב על הנטילה כגון שהיו הפירות מונחים במקום שאי אפשר ליטלם משם ובא ראובן והושיט פירות של שמעון שבחצר שמעון לפי פרת לוי חייב לוי אם המושיט חרש שוטה וקטן או שאין לו לשלם שאם היה אפשר להשתלם ממנו היה הוא חייב ובעל הפרה פטור לשון הרמב״ם כלב שנטל בחצר הניזק והוציאו לרשות הרבים ואכלו שם משלם מה שנהנה אכלו בשדה של בעל החצר משלם נ״ש כמו אכלו בתוך החצר שהרי ברשות הניזק אכלו כל מה שנקרא חצר הניזק לגבי רגל כפי מה שפירשתי למעלה חייב בו על השן: (ח) {ד} אכלה ברשות הרבים משלם מה שנהנית פליגי בה רבה ורבא כיצד משלמת מה שנהנית רבה אומר דמי עמיר פי׳ כל מה שאכלה אינו משלם אותו אלא כאילו היה תבן רבא אמר דמי שעורים בזול שליש פחות משויו ואיני מבין דברי הרמב״ם שכתב רואין אותו כאילו היה שעורים או עמיר ומשלם דמי עמיר או שעורים היאך פסק כדברי שניהם דהא פליגי ורב אלפס כתב איכא מאן דפסק כרבא ואיכא מאן דפסק כרבה והראב״ד פסק כרבא וכן היא מסקנת א״א הרא״ש ז״ל וכיון דאינה משלמת אלא מה שנהנית אם אכלה דברים הרעים לה פטור: (ט) {ה} היו הפירות מונחין בצידי רחבה והיא בתוך הרחבה אף על פי שאינה יכולה ליטלם אא״כ תחזיר ראשה לצידי רחבה והחזירה ראשה ונטלתם ואכלתם ברחבה בין דרך הליכתה בין שעמדה שם ואכלתם אינה משלמת אלא מה שנהנית אבל יצאה מן הרחבה לצידי רחבה ולקחתם שם ואכלתם שם משלם כל מה שהזיקה אכלה מפתח החנות משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה: (י) {ו} הקצה מקום מרשותו לרשות הרבים והניח שם פירותיו ואכלתם שם כתב א״א הרא״ש ז״ל דחשוב כרשות הרבים: (יא) {ז} היתה מהלכת ברשות הרבים ופשטה צוארה ולקחה פירות מעל בהמה אחרת חשוב כרשות הרבים ואינו משלם אלא מה שנהנית אבל אם אינה יכולה להגיע וליקח הפירות מעל גבי חברתה אא״כ תקפוץ ותקחם אז חשוב כחצר הניזק ומשלם נזק שלם וכן כל כיוצא בזה כגון שהיו הפירות מונחין ברשות הרבים במקום שא״א ליטלם אלא א״כ תקפוץ או שהיו פירות בקופה מופשלין מאחוריו בענין שאי אפשר לה ליטלם אא״כ תקפוץ חשוב כחצר הניזק ואם אפשר לה ליטלם בלא קפיצה אז חשוב כרשות הרבים והרמ״ה כתב דבאכלה מע״ג חברתה או מתוך קופה המופשלת מאחוריו חייבת אפילו בלא קפיצה וברשות הרבים אם קפצה משלם כל מה שהזיקה ובלא קפיצה כל מה שנהנית וא״א הרא״ש ז״ל כתב כסברא הראשונה: (יב) {ח} מתגלגל מיבעיא לן אי חשוב כחצר הניזק ולא איפשיטא ואם תפש אין מוציאין מידו ופירש״י כגון לקחה הבהמה האוכלין וגלגלתם לרשות הרבים ודוקא כי האי גוונא שהיו כולם מונחין ברשות הניזק וגלגלתם לחוץ אבל משאוי שהוא ארוך ומקצתו מונח בפנים ומקצתו בחוץ וכשמושכת ראש האחד ראש השני נגרר אחריו בכל מקום שהיא מתחלת למשכו חשבינן לה כאילו אכלתו שם בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים ור״י פירש שהיה האוכל מתגלגל מרשות הניזק לרשות הרבים ועכבתו הבהמה ואכלתו ברשות הניזק ואם לא עכבתו היה סופו לנוח ברשות הרבים לכך מיבעיא אי חשוב כרשות הרבים אי לא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון