×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור חושן משפט ל״חטור
;?!
אָ
(א) {א} שני עדים שהעידו באחד שהרג הנפש או שחייב לפלוני מנה ובאו ב׳ והכחישום דברי שניהם בטלין והוא והן פטורין אבל אם באו האחרונים והזימום אז האחרונים נאמנין ועדות הראשונים בטלה והן חייבין כפי מה אשר רצו לחייב אותן שהעידו עליו אם באו לחייבו מיתה נהרגין במיתה שבאו להרגו בה:
{ב} ואם לחייבו ממון באו משלמין הממון בין שניהן ואין לוקין כיון שמשלמין:
{ג} חוץ מאם העידו על כהן שהוא בן גרושה או בן חלוצה שאז לוקין לפי שא״א לקיים בהם ועשיתם לו כאשר זמם וכן אם העידו באחד שהרג שוגג ובאו לחייבו גלות והוזמו או שהעידו באחד בשור המועד שלו שהרג ובאו לחייבו כופר והוזמו או שהעידו באחד שגנב ואין לו לשלם ובאו לחייבו להיותו נמכר בגנבתו והוזמו באחד מכל אלו לוקין:
{ד} ומה שמתחייבין הניזמין אינו אלא קנס לפיכך אין משלמין על פי עצמן שאם אמרו העדנו בב״ד פלוני והוזמנו אינן חייבין אבל אם אמרו הוזמנו בב״ד פלוני ונתחייבנו ליתן לו כך וכך הרי אלו משלמין שזה ממון גמור הוא כיון שכבר נתחייבו בו בב״ד:
{ה} אבל אם אמרו עדים שקר העדנו כתב ר״ח לא מיבעיא שאין משלמין ע״פ עצמן אלא אפילו העדות שהעידו נכונה חשבינן ליה ומתקיימת שכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד:
{ו} ומה יש בין הכחשה להזמה הכחשה אינה בגוף העדים אלא שמכחישין אותן שאלו אומרים פלוני לוה מפלוני ואלו אומרים יודעין אנו שלא לוה כי היינו אצלו כל היום וראינו שלא לוה והזמה בגוף העדים שאומר באותו שעה שאתם אומרים שלוה הייתם עמנו:
{ז} ומפני זה האחרונים נאמנין כיון שמעידין על גופן של העדים והוי כאלו העידו עליהן שהרגו הנפש או שחללו שבת והן אינן נאמנין על עצמן לומר לא עשינו כך וכך:
{ח} ואפילו היו הראשונים ק׳ נאמנין אלו עליהן להורגם בין אם העידו המאה בבת אחת בין אם העידו בזה אחר זה שנים אחר שנים ואלו המזימין הזימו כל כת וכת בזה אחר זה:
{ט} עדים זוממין אין צריכין התראה:
{י} ואין מזימין אותן אלא בפניהם:
{יא} אבל מכחישין אותן אפילו שלא בפניהם:
{יב} ואם הוכחשו ואח״כ הוזמו לוקין או משלמין שהכחשה תחלת הזמה היא:
{יג} והזמה שלא בפניהם אף על פי שאינה הזמה הכחשה מיהא הוי לבטל עדותן:
{יד} אין העדים זוממין לוקין או משלמין עד שיהו כולם כשרים ראוים להעיד ויגמר הדין על פיהם ויוזמו כולם אפילו מאה אף על פי שהעדות מתקיים אפילו בב׳ אין חייבין עד שיוזמו כולם והוא שהעיד כל אחד ואחד תוך כדי דבור של חבירו או שאמר אחר עדות חבירו ואני כמותך אבל אם יש ביניהם הפסק יותר מכדי דבור אז נחלקה העדות והשנים שהוזמו נענשים והאחרונים שהיה הפסק ביניהן ובין דברי הראשונים אינן נענשין אף על פי שכל העדות בטילה וכתב הר״ר ישעיה מה שצריך שיעידו כולם בתכ״ד זהו דוקא כשהעידו מאליהם בלא התראת הדיינין לומר להם למיחזי קאתיתו או לאסהודי קא אתיתו אבל אם כשבאו להעיד אמר להעיד כיוננו כבר נעשו אגודה אחת בין לענין הזמה דבעינן שיוזמו כולם כאחד בין לענין שאם נמצא אחד מהם קרוב או פסול שעדותן בטלה ובלבד שיראו כלם כאחד ודוקא בשאר העדים בעינן שיעידו תכ״ד לצרפם עם ב׳ הראשונים אבל בשנים הראשונים אף על פי שהפסיקו בין זה לזה אין בכך כלום אבל אם לא הוזמו כולם או שהוזמו קודם שנגמר הדין על פיהם או שנמצא אחד מהן קרוב או פסול פטורין:
{טו} העידו שנים פלוני לוה מפלוני מנה במזרח הבירה ובאו שנים ואמרו עמנו הייתם במערב הבירה אם העומד במערב הבירה יכול להביט מה שעושין במזרחה אינן זוממין ואם לאו זוממין הם ואין אומרים מאור עיניהם של ראשונים גדול והביטו מרחוק יותר משאר כל אדם. וכן אם אמרו פלוני לוה מפלוני מנה בסוריא ביום פלוני בבקר ובאו שנים ואמרו באותו יום הייתם עמנו בנהרדעא בערב אם אדם יכול לרוץ בסוס מסוריא לנהרדעא מבוקר עד ערב אינם זוממין ואם לאו זוממין הם ואין אומרים שמא נזדמן להם סוס רץ יותר מבדרך העולם ובאו בו ביום אלא משערים כפי דרך העולם ולא יותר:
{טז} שנים שהעידו באחד שגירש את אשתו ובאו לחייבו ליתן לה כתובתה והוזמו אין חייבים לפרוע לו כל הכתובה שהרי אף לפי מה שהוזמו נשאר עליו חיוב הכתובה לכשתתאלמן או שתתגרש אלא אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זאת אם היתה עומדת לגבות מיד ורואין כמה היא שוה מי שבא לקנותה מספק אם תתאלמן או תתגרש ומאי דבינו ביני יתנו הם לבעל שכל כך באו להפסידו שרצו לחייבו ליתן לה מיד. ושומא זו תלויה באשה שאם היא זקנה או חולה שקרובה למות אז שוה יותר. וכן לענין גירושין אם היא קנטרנית בענין שאין הבעל יכול לסובלה אז קרובה להתגרש יותר וגם שמין לפי מה שהיא השדה המיוחדת לכתובתה אם היא עידית או בינונית או זיבורית:
{יז} העידו באחד שחייב לחבירו מנה ליתנו לו לאחר שלשים יום והוא אומר שאינו חייב ליתנו לו אלא לאחר חמשה שנים והוזמו אומדים כמה אדם רוצה ליתן וישאר מנה בידו מל׳ יום ואילך על תשלום חמשה שנים וכך יתנו לו וכן כל כיוצא בזה:
{יח} שנים שהעידו לאחד שהחזיק בשדה חבירו ג׳ שנים והוזמו משלמין לבעל השדה כל דמי השדה:
{יט} העידו שנים שאכלה שנה ראשונה ושנים העידו על שנה שנייה ושנים העידו על שנה השלישית והוזמו משלשין ביניהן כל כת וכת השליש:
{כ} לפיכך ג׳ אחין ואחד מצטרף עם כל אחד ואחד מהם והעידו שנה שנה שנה הרי אלו שלשה עדיות ותתקיים בהם החזקה והם כעדות אחת לענין הזמה שאם הוזמו כולם שלשת האחים משלמים דמי חצי השדה וזה שנצטרף עם כל אחד ואחד משלם החצי האחר.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) {א} שני עדים שהעידו באחד וכולי דברי שניהם בטלים פרק כל הנשבעים (שבועות מז:) וכבר נתבאר זה סימן ל״א:
אבל אם באו האחרונים והזימום וכו׳ מתבאר והולך:
(ב) {ב} ואם לחייבו ממון באו משלמין הממון בין שניהם משנה פ״ק דמכות (ה.) משלשין בממון ואין משלשין במכות כיצד העידוהו שהוא חייב לחבירו ק״ק זוז ונמצאו זוממין משלשין ביניהם אבל אם העידוהו שחייב מלקות מ׳ נמצאו זוממין כל א׳ וא׳ לוקה מ׳:
ואין לוקין כיון שמשלמין וכו׳ שם במשנה (ד.) פלוגתא דר״מ ורבנן ופסק כרבנן דאמרי כל המשלם אינו לוקה ובפ״ג דכתובות (לב.) פריך ונימא כל הלוקה אינו משלם כלומר ולדייניה במלקות ולא ישלם ומשני בפירוש ריבתה תורה עדים זוממים לתשלומין מכדי כתיב ועשיתם לו כאשר זמם יד ביד למה לי דבר הניתן מיד ליד. ור״א יהיב טעמא משום דלאו בני התראה נינהו ולא ידעתי למה לא הזכיר רבינו דין המלקות מאחר שבא לכתוב כל החילוקים:
(ג) {ג} חוץ מאם העידו על כהן שהוא בן גרושה וכו׳ שם בראש הפרק (ב.) מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה א״א יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה מ׳ ובגמרא מה״מ אריב״ל ארשב״ל דא״ק ועשיתם לו כאשר זמם לו ולא לזרעו ואם תעשהו חלל והוא כהן פסלת את זרעו לעולם וליפסלוהו לדידיה ולא ליפסלו לזרעיה בעינן כאשר זמם לעשות וליכא:
וכן אם העידו באחד שהרג וכו׳ גם זה שם במשנה מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב גלות א״א יגלה זה תחתיו אלא לוקה מ׳ ובגמרא מה״מ ארשב״ל דאמר קרא הוא ינוס אל אחת הערים הוא ולא זוממין:
וכן אם העידו באחד בשור המועד ג״ז (שם:) ת״ר ד׳ דברים נאמרו בעדים זוממין אין נעשין בן גרושה ובן חלוצה כדאמרן ואין גולין לערי מקלט כדאמרן ואין משלמין את הכופר קסבר כופרא כפרה והני לאו בני כפרה נינהו ואין נמכרים בע״ע ונמכר בגניבתו אמר רחמנא בגניבתו ולא בזממו ופרש״י ואין משלמין את הכופר אם העידו בשור המועד שהרג את האדם והוזמו והיו מחייבין את הבעלים כופר ואין נמכרין אם העידוהו שגנב ואין לו מה לשלם ונגמר דינו לימכר:
(ד) {ד} {ה} ומה שמתחייבין הניזמין אינו אלא קנס וכו׳ גם זה שם באותה בריי׳ שכתבתי בסמוך משום ר״ע אמרו אף אין משלמין ע״פ עצמן מ״ט דר״ע קנסא הוא וקנסא אין משלם ע״פ עצמו אמר רב יהודה אמר רב עד זומם משלם לפי חלקו ופירשה רבא באומר עדות שקר העדתי ואקשינן עליה כל כמיניה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ופרש״י כל כמיניה. וכי יכול הוא לחזור בו ויפטר הנדון מלשלם אלא באומר העדנו והוזמנו בב״ד של פלוני כמאן דלא כר״ע דאי כר״ע הא אמר אף אינו משלם ע״פ עצמו אלא באומר העדנו והוזמנו בב״ד של פלוני וחייבנו ממון סד״א כיון דלחבריה לא מצי מחייב ליה איהו נמי לא ליחייב קמ״ל ופרש״י כיון דלחבריה לא מצי מחייב ליה. שאינו נאמן על חבירו. ומדמתמהי כמאן דלא כר״ע אלמא הלכתא כר״ע ועוד דהתם יהבי אמוראי טעמא למלתיה אלמא הכי ס״ל:
וכתב במישרים נ״ב ח״ו והא דאמר אין משלמין ע״פ עצמן דוקא כשאמרו העדנו בב״ד והוזמנו ולא נגמר הדין לחייבנו ממון והאמת העדנו אבל אמרו העדנו שקר משלמין ע״פ עצמן למאן דדאין דינא דגרמי שאין זה קנס וכ״כ הרא״ש בתשובה בכלל הפסולין לדון ולהעיד על עדים שהודו שחתמו שקר מחמת שכרותן נאמנים לגבי עצמן לשלם כל מה שהפסידוהו משום דינא דגרמי אבל אם אמרו עדות שקר העדנו וכו׳ כבר נתבאר בסמוך ולא ידעתי למה כתב רבי׳ זה בשם ר״ח דהא גמרא ערוכה היא ואפשר שגירסא אחרת נזדמנה לו שלא היה הדבר כ״כ מפורש:
(ו) {ו} ומה יש בין הכחשה להזמה וכו׳ הכחשה שאינה אלא בגוף העדות וכו׳ דבר פשוט הוא ורש״י בפר׳ כל הנשבעין (מז.) גבי ב׳ כיתי עדים המכחישות זו את זו כתב ב׳ אומרים הרג וב׳ אומרים לא הרג ובפ׳ מרובה (בבא קמא עג:) דאמר רבא עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו פי׳ רש״י הוכחשו ושנים אומרים הרג ושנים אומרים לא הרג ולבסוף הוזמו שבאה כת ג׳ ואמרה עמנו הייתם והזמה שאינה אלא בגוף העדים משנה פ״ק דמכות (ה.) אין העדים נעשים זוממים עד שיזומו את עצמם כלומר שיזומו אותן בעסקי גופן של עדים ולא בעסקי ההרוג וההורג כדמפרש ואזיל כיצד אמרו מעידים אנו באיש פלוני שהרג את הנפש אמרו להם היאך אתם מעידים שזה הרג את זה שהרי נהרג זה או ההורג היה עמנו אותו היום במקום פלוני אין אלו זוממין אבל אמרו להם היאך אתם מעידים שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני הרי אלו זוממין ונהרגין על פיהם: (ז) {ז} ומה שכתב רבינו ומפני זה האחרונים נאמנין טעם נכון הוא ודע שכל מ״ש בדין זה בגוף העדות הוא שיבוש וצריך לגרוס בגוף העדים: (ח) {ח} ומה שכתב ואפילו היו הראשונים ק׳ וכו׳ ג״ז משנה שם ע״פ ב׳ עדים או ג׳ עדים יומת המת אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בג׳ אלא להקיש ג׳ לשנים מה ג׳ מזימין את השנים אף שנים יזומו את הג׳ מנין אפילו ק׳ ת״ל עדים:
ומה שכתב בין אם העידו בזה אחר זה ג״ז משנה שם באו אחרים והזימום באו אחרים והזימום אפילו מאה כולם יהרגו ורבי יהודה אומר איסטטית היא זאת ואינה נהרגת אלא כת הראשונה בלבד ופרש״י באו אחרים. שהעידו עליו בעדות הראשונים והזימו אלו הב׳ שהזימו את הראשונה אפילו הן ק׳ כיתות זו אחר זו וכת אחת הזימתן כולם יהרגו: איסטטית היא זאת. הכת הזאת כת של עדות סרה וסטיא היא כך נטלו עצה ביניהם להזים את כל הבא להעיד עליו וידוע דהלכה כתנא קמא:
(ט) {ט} עדים זוממין אין צריכין התראה כתובות פרק אלו נערות (כתובות לג.) ר״א אמר עדים זוממין ממונא משלמין מילקא לא לקו משום דלאו בני התראה נינהו ואביי נמי אע״ג דמעיקרא פליג עליה לבסוף הדר ביה: (י) {י} ואין מזימין אותם אלא בפניהם וכו׳ פ״ב דכתובות (דף יט. וכ) אמר רבי אבהו אין מזימין את העדים אלא בפניהם ומכחישין את העדים שלא בפניהם והזמה שלא בפניהם נהי דהזמה לא הויא הכחשה מיהא הוי וטעמא דאין מזימין את העדים אלא בפניהם פירש רש״י שהרי באין לעונשן או נפש או ממון והתורה אמרה והועד בבעליו יבא בעל השור ויעמוד על שורו:
וכתב הריב״ש בסימן רס״ו דכי אמרינן דהכחשה הויא היינו לומר שהמוזמת היא המוכחשת בודאי אבל לא לומר שיהיה זה כב׳ כיתי עדים המכחישים זו את זו דקי״ל זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפ״ע ומעידה אלא כיון שהוזמו בגופן אפי׳ שלא בפניהם הכת המוזמת היא המוכחשת לבדה והאחרונה המזימה כשרה ודאית והרי היא כההיא דתנן שאין העדים נעשין זוממין עד שיזומו כולם. וכן עד שיגמר הדין דהיינו לענין עונש העדים אבל עדותן בטלה ופסולים הם לכל עדות שבתורה וכמו שכתב הרמב״ם פ״ב מהל׳ עדות וכן הדין נמי בעדים שהוזמו שלא בפניהם וכן נראה מלשון רש״י עכ״ל:
(יב) {יב} ואם הוכחשו ואח״כ הוזמו וכו׳ פרק מרובה (בבא קמא ע״ג:) אמר רבא עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו נהרגין דהכחשה תחלת הזמה היא אלא שלא נגמרה ופי׳ רש״י שהוכחשו ב׳ אומרים הרג וב׳ אומרים לא הרג ולבסוף הוזמו שבאת כת ג׳ ואמרו עמנו הייתם נהרגין ואע״ג דפליג עליה אביי הא קי״ל דהלכה כרבא לגבי אביי: (יג) {יג} ומה שכתב הזמה שלא בפניהם וכו׳ כבר נתבאר בסמוך: (יד) {יד} אין העדים זוממין לוקין וכו׳ עד שיהיו כולם כשרים כלומר דאם אין כולם כשרים עדותן בטלה כדתנן פרק קמא דמכות (מכות ה:) נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה מנין אפילו ק׳ ת״ל עדים וכיון דעדותן בטלה פשיטא שאין הדין נגמר על פיהם ואפי׳ אם נגמר שלא כדין הו״ל כאילו לא נגמר ותנן בההוא פירקא אין העדים נעשים זוממין עד שיגמר הדין:
ומה שכתב ויוזמו כולם משנה שם רש״א מה ב׳ אין נהרגין עד שיהיו שניהם זוממין אף ג׳ אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין מנין אפילו ק׳ ת״ל עדים והלכתא כותיה כיון דשקלי וטרי אמוראי אליביה (ובגמרא ו.) אמר רבא והוא שהעידו כל אחד בתוך כדי דיבור של חבירו ופרש״י אבל אם העידו הב׳ ולאחר זמן האחרים הרי הן כב׳ כתות לכל דבר אבל התוס׳ כתבו דדוקא לענין דין זוממין קאמר דלענין נמצא אחד מהם קרוב או פסול אף אם נמצא מהני שהעידו לאחר כדי דיבור קרוב או פסול עדותן בטלה וכן דעת הרמב״ם פ״ב מהל׳ עדות וטעמייהו דלהזמה בהגדה תליא מילתא וכיון שלא הגידו תוך כדי דיבור הרי הן כב׳ כתות אבל בענין אחר כיון דמעת ראיית העדות היה בפיסול אפי׳ שלא בתוך כדי דיבור חשיבי כבת אחת כנ״ל.
ומה שכתב או שאמר אחר עדות חבירו ואני כמותך הוא מדאמר בפ׳ ד׳ מיתות (סנהדרין ס.) אר״ל אף אני כמוהו כשר בד״מ ובד״נ ומעלה הוא דעבוד רבנן כלומר שהצריכו לכל העדים לפרש עדותם וכיון שאם אמר אף אני כמוהו הו״ל כאלו נחקר והעיד כמו שהעיד חבירו מדינא לא היה צ״ל עוד ה״ל מעיד תוך כדי דיבור של חבירו וכ׳ הרמב״ם פ״ב מהלכות עדות דתוך כדי דיבור היינו כדי שאלת שלום תלמיד לרב שהוא שלום עליך רבי ומורי:
(טו) {טו} העידו שנים פלוני לוה מפלוני וכולי עד כפי דרך העולם ולא יותר מימרא דרבא בפ״ק דמכות (ה.): (טז) {טז} שנים שהעידו באחד שגירש את אשתו וכו׳ משנה שם (ג.) מעידים אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובה והלא בין היום או למחר סופו ליתן לה כתובתה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם נתאלמנה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה ובגמרא כיצד שמין אמר רב חסדא בבעל רב נתן בר אושעיא אמר באשה אמר רב פפא באשה ובכתובתה פירש הרא״ש שמין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שחייבוהו ליתן מיד שתהא בידו עד זמן שתתאלמן או תתגרש או שמא לא יצטרך לפרעה לעולם כי שמא תמות בחייו ויירשנה בין נכסי מלוג בין נכסי צ״ב ותוספת כתובתה כל מה שבאו להפסידו ובעי עלה כיצד שמין היאך ישומו זמן מיתה וגרושין וקאמר רב חסדא דשמין בבעל אם הוא ילד או זקן או בריא או חלש דבזה נותן הלוקח עיניו וכן לענין גירושין אם הוא קפדן או וותרן שאם תקניטנו יגרשנה או סבלן וחס לממונו ולא יגרשנה ורב נתן סבר דבאשה הלוקח נותן עיניו אם יולדת בצער דבר מיתה מצוי בה וגם אם היא קנתרנית אין הבעל יכול לסובלה ורב פפא סבר כרב נתן דשמין באשה וגם בקרקע המיוחדת לכתובתה אם היא עידית או זיבורית דבזה נותן הלוקח עיניו ורש״י פי׳ בע״א ועיין מ״ש רבינו ירוחם לדעת רש״י בנ״ב ח״ז ורבינו כתב פי׳ הרא״ש ולא חשבתי לכתוב כל הפירוש לפי שהוא דבר בלתי נוהג: (יז) {יז} העידו בא׳ שחייב לחבירו מנה וכו׳ משנה שם (ג.): (יח) {יח} {יט} שנים שהעידו לאחר שהחזיק בשדה של חבירו וכו׳ עד והן כעדות א׳ לענין הזמה משנה פרק חזקת נו:) ופירשב״ם הרי אלו ג׳ עדיות ולהכי כשר עדותן דאשתא דקא מסהיד האי לא קא מסהיד האי ואין כאן ב׳ עדים קרובים בעדות אחד והן עדות אחד להזמה שאם הוזמו משלשין ביניהם וגם אין ניזומין עד שיזומו כולן. וכבר כתבתי בסי׳ ל׳ אמאי מכשירין בב׳ מעידים שאכלה שנה ראשונה וב׳ מעידים שאכלה שנה שניה וב׳ מעידים שאכלה שנה ג׳ מ״ש משנים אומר א׳ בגבה וב׳ אומר א׳ בכריסה וא״ת כיון דלא מגבינן קנסא בבבל למה כתב רבינו כל דינים אלו של עדים זוממין וי״ל דנ״מ דאי תפס לא מפקינן מיניה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144