×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור חושן משפט של״טטור
;?!
אָ
(א) {א} מצוה לתת שכר שכיר בזמנו ואם אחרו עובר בלאו אחד שכר אדם בהמה וכלים:
{ב} ועל שכר קרקע כתב הרמ״ה דאינו עובר דדרשינן כל אשר בארצך ולא כל ארצך:
(ב) {ג} וכל הכובש שכר שכיר כאילו נוטל נשמתו ועובר בחמשה לאוין ועשה: (ג) {ד} ואיזהו זמנו שכיר יום יש לו זמן ליתנו לו כל הלילה לא נתנו לו בבוקר עובר משום בל תלין שכיר לילה זמנו ליתנו כל היום לא נתנו לו בערב עובר משום ביומו תתן שכרו. (ד)  ושכיר שעות אם כלה שכירותו ביום יש לו תשלום כל אותו היום אם כלה בלילה יש לו תשלום כל אותו הלילה. (ה) שכיר שבת שכיר שנה שכיר חודש יצא ביום גובה כל אותו היום יצא בלילה גובה כל אותו הלילה: (ו) {ה} נתן טליתו לאומן לתקנה בקבלנות וגמרה כל זמן שהטלית ביד האומן אינו עובר נתנו לו אפילו בחצי היום כיון ששקעה עליו החמה עובר משום בל תלין שקבלנות היא כשכירות לפרעו בזמנו: (ז) {ו} האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים ושכרם ואמר להם שכרכם על הבעל הבית אין שום אחד מהן עובר על בל תלין ומיהו הבעל הבית עובר משום אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן אם אינו טרוד ומכוין לדחותם ואם לא אמר שכרכם על בעל הבית אפילו לא אמר להם שכרכם עלי אלא שכרם סתם הוא חייב בשכרם לפיכך הוא עובר משום בל תלין וכתב הרמ״ה דוקא ששכרו לעשות בשלו והראהו בשל חבירו בההוא קאמר שאם לא אמר להם על מי חיוב שכרם שהוא חייב אבל שכרם לעשות בשדה סתם כך וכך ולא פירש על מי שכרם אינו חייב בשכרם והיה אומר א״א הרא״ש ז״ל שכן הוא כדבריו אם הפועל יודע שאינו שלו אבל אם אינו יודע של מי הוא חייב בשכרם: (ח) {ז} משעבר זמנו אין בעל הבית עובר משום בל תלין ומ״מ הוא חייב ליתן לו מיד וכל שעה שאינו נותן לו עובר משום אל תאמר לרעך לך ושוב: (ט) {ח} שכיר שמכיר בבעל הבית שאין דרכו להיות בידו מעות אלא ביום השוק אינו עובר בבל תלין אפילו יש לו מעות ומיום השוק ואילך אם אינו נותן לו עובר משום אל תאמר לרעך לך ושוב: (י) {ט} אין בעל הבית עובר משום בל תלין אלא א״כ תבעו השכיר לא תבעו או שתבעו ולא היה לו מעות ליתן לו או שהמחהו אצל שולחני ליתן לו וקבל עליו ליתן לו אינו עובר אפילו אם אין לבעל הבית בין שולחני כלום ואם המחהו אצל שולחני ואין לו בידו כלום וזה לא אמר בפירוש אני פוטרך אלא בסתם ולא קנו מידו יכול השולחני לחזור בו מליתן לו ואז הוא דבר פשוט שחוזר ותובע מבעל הבית אלא אפילו אם אין השולחני חוזר בו יכול לחזור ולתבוע מבעל הבית: (יא) {י} דין שבועת השכיר שנשבע ונוטל כתבתי למעלה בסימן פ״ט.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) {א} מצוה לתת שכר שכיר בזמנו ואם אחרו עובר בלאו מבואר בתורה:
ומה שכתב אחד שכר אדם בהמה וכלים משנה בס״פ המקבל (בבא מציעא קיא.) ובגמרא יליף לה מקראי:
(ב) {ב} ומ״ש ועל שכר קרקע כתב הרמ״ה דאינו עובר דדרשינן כל אשר בארצך ולא כל ארצך: (ג) {ג} וכל הכובש שכר שכיר כאילו נוטל נשמתו ברייתא בס״פ המקבל (בבא מציעא קיב:):
ומה שכתב ועובר בה׳ לאוין ועשה ברייתא שם (קיא) כל הכובש שכר שכיר עובר בה׳ שמות הללו ועשה משום בל תעשוק את רעך ומשום בל תעשוק שכר שכיר ומשום בל תלין ומשום ביומו תתן שכרו ומשום לא תבא עליו השמש:
[בדק הבית: ורש״י גריס נמי עובר משום לא תגזול וכתב דאוקימנא ליה בפרק איזהו נשך לכובש שכר שכיר:]
ומקשי׳ בגמרא הני דאיכא ביממא ליכא בליליא דאיכא בליליא ליכא ביממא אמר רב חסדא שם שכירות בעלמא ופרש״י שם שכירות בעלמא. כולהו כחד לא משכחת לה ודאי אלא ה״ק עבירת כל השמות הללו בשם שכירות הן יש מהן בשכירות לילה ויש מהן בשכירות יום ורבינו שסתם וכתב עובר בה׳ לאוין ועשה נמשך אחר הרמב״ם ז״ל שכתב כן פי״א מה׳ שכירות וכתב שם ה״ה דברי הגמ׳ ודברי רש״י וכתב אח״כ וא״כ היתה דעת רבינו ז״ל הו״ל לבאר ולא ביאר מהו דעתו של הרמב״ם שסתם וכתב כן ונ״ל לדחוק ולומר שהוא ז״ל מפ׳ דמאי דאמר רב חסדא שם שכירות בעלמא ה״ק אע״ג דקצתם כתובים ביממא וקצתם כתובים בליליא מ״מ כשהוא כובש ביום או בלילה עובר על כולם דשם שכירות בעלמא חד הוא:
(ד) {ד} ואיזהו זמנו שכיר יום יש לו זמן ליתנו לו כל הלילה וכו׳ עד בערב עובר משום ביומו תתן שכרו משנה שם (קי:) שכיר יום גובה כל הלילה ושכיר לילה גובה כל היום בגמ׳ שם ת״ר מנין לשכיר יום שגובה כל הלילה ת״ל לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר ומנין לשכיר לילה שגובה כל היום שנאמר ביומו תתן שכרו ואימא איפכא שכירות אינה משתלמת בסוף ופרש״י שכירות אינה משתלמת אלא בסוף. כדאמרינן באיזהו נשך אלמא לא משתעבד ליה לשכיר יום עד שתשקע החמה וכי כתיב לא תבא ע״כ בשכיר לילה תוקמיה שנשתעבד לו לבקר משכלתה שכירותו וכן לא תלין נמי לא תוקמיה בשכיר לילה דהא לא משתעבד ליה עד הבקר:
ומה שכתב נ״י בפרק המקבל אהא דת״ר מנין לשכיר יום שגובה כל הלילה בשם התוס׳ משמע דפועלים דידן שאינם עושים מלאכה עד הלילה ומתחלה אדעתא דהכי אגרי להו כיון ששקעה עליו חמה עובר משום לא תבוא עליו השמש מיהו היכא ששהא במלאכתו עד הלילה משמע דאינו עובר אע״ג דמתחלה לאו אדעתא דהכי אגריה (א):
ושכיר שעות אם כלה שכירותו ביום יש לו תשלום כל אותו היום אם כלה בליליא יש לו תשלום כל אותו הלילה שכיר שבת וכו׳ יצא ביום גובה כל אותו היום יצא בלילה גובה כל אותו הלילה משנה שם שכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום ובגמ׳ אמר רב שכיר שעות ביום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר שכיר שעות דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלינה גובה כל היום וכל הלילה תנן שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום תיובתא דרב אמר לך רב לצדדין קתני שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה תנן היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום אמר לך רב תנאי היא דתניא שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ד״ר יהודה ר״ש אומר שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום ופסקו הפוסקים הלכה כרב דהלכתא כוותיה באיסורא ועוד דפליגי בפלוגתא דר״י ור״ש ורב כר׳ יהודה וקי״ל ר״י ור״ש הלכה כר׳ יהודה:
עד אימתי שכיר נשבע ונוטל נתבאר בסי׳ פ״ט:
(ה) {ה} נתן טליתו לאומן לתקנה בקבלנות וגמרה וכו׳ שקבלנות כשכירות היא לפרעו בזמנו שם (קיב.) בעו מיניה מרב ששת קבלנות עובר עליו משום בל תלין או אינו עובר אומן קונה בשבח כלי והלואה היא או אין אומן קונה בשבח כלי ושכירות היא א״ל רב ששת עובר נימא מסייע ליה הנותן טליתו לאומן גמרה והודיעו אפי׳ מכאן ועד י׳ ימים אינו עובר משום בל תלין נתנה לו בחצי היום מששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין ואי אמרת אומן קונה בשבח כלי אמאי עובר אמר רב מרי בריה דרב כהנא דאגריה מיניה לבטושי בטשא ובטשא במעתא ופרש״י קבלנות. אומן שקיבל עליו לעשות מלאכה בכך וכך ולא לשכירות ימים וכתבו הרי״ף והרא״ש והלכתא כרב ששת דתניא דמסייע ליה והכי אסקה רבה בפ׳ הגוזל עצים (בבא קמא צט:) דכ״ע אין אומן קונה בשבח כלי והא דאוקי רב מרי להאי מתניתא דאגריה לבטושי וכו׳ דחייה בעלמא היא ולא סמכינן עלה וכן פסק הרמב״ם ז״ל בפרק י״א מהלכות שכירות: (ו) {ו} האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים ושכרם ואמר להם שכרכם על הב״ה אין שום א׳ מהם עובר על בל תלין וכו׳ עד לפיכך הוא עובר משום בל תלין שם (קי:) ת״ר האומר לחבירו צא שכור לי פועלים שניהם אין עוברים משום בל תלין זה לפי שלא שכרו וזה לפי שאין פעולתו אצלו כלומר ולא קרי׳ ביה לא תלין פעולת שכיר ה״ד אי דא״ל שכרכם עלי שכרן עליו הוא דתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מב״ה מה שההנה אותו לא צריכא דא״ל שכרכם על ב״ה יהודא בר מרימר א״ל לשמעיה זיל אגר לי פועלים ואימא להו שכרכם על בע״ה מרימר ומר זוטרא אגרי להדדי כתבו התוס׳ א״ל לשמעיה זיל אגר לי פועלים לא משום שהיה דעתו לדחות אלא היה ירא שלא יהא פנוי ליתן להם אפי׳ משום בל תשהא לא היה עובר כיון שהוא עסוק במלאכה אחרת ואמרי׳ שם בגמ׳ אמאי דאמרינן עובר משום בל תשהא מאי קראה אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך ועיין בנ״י ומ״ש אפי׳ לא א״ל שכרכם עלי אלא שכרם סתם הוא חייב בשכרם וכו׳ כן נראה ממה שכתב שם הרא״ש גבי האומר לחבירו צא ושכור לי פועלים שניהם אינם עוברים וכו׳ והוא דאמר להן שכרכם על ב״ה אבל אי לא א״ל הכי עובר דפעולתו היא אצלו כדתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מב״ה מה שההנהו וכ״נ גם מדברי הרמב״ם ז״ל שכתב בפי״א מהל׳ שכירות ואם לא א״ל שכרכם על ב״ה השליח עובר וכתב ה״ה הטעם שכל שלא אמר שכרן עליו הוא כמו שנתבאר:
וכתב הרמ״ה דדוקא ששכרו לעשות בשלו והראהו בשל חבירו וכו׳ אבל שכרן לעשות בשדה סתם כך וכך ולא פירש על מי שכרם אינו חייב בשכרם:
והיה אומר א״א ז״ל שכן הוא כדבריו אם הפועל יודע שאינו שלו וכו׳ לא מצאתי דברים אלו בפוסקים ולא בתשובות ומשמע שכשהיו מדברים עמו על דברי הרמ״ה היה אומר כן על פה והכי דייק לשון רבינו שכתב היה אומר:
(ז) {ז} משעבר זמנו אין בע״ה עובר משום בל תלין ומ״מ הוא חייב ליתן לו מיד וכו׳ בס״פ המקבל שם תנו רבנן ממשמע שנאמר לא תלין פעולת שכיר אתך איני יודע שעד בקר מה תלמוד לומר עד בקר מלמד שאינו עובר אלא עד בקר ראשון בלבד מכאן ואילך מאי אמר רב עובר משום בל תשהא אמר רב יוסף מאי קראה אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך: (ח) {ח} שכיר שמכיר בבעל הבית שאין דרכו להיות בידו מעות אלא ביום השוק וכולי שם (קיא.) אמר רבה בר רב הונא הני שוקאי דסורא לא עברי משום בל תלין מידע ידעי דעל יומא דשוק סמיכי אבל משום בל תשהא ודאי עובר ופרש״י הני שוקאי דסורא בעלי בתים של סורא שאין מגיעין למעות עד יום השוק: לא עברי. על שכר פועלים:
מידע ידעי דאיומא דשוק אסמכו. להגיע למעות הלכך אפי׳ דאית ליה מעות גביה לא עברי דאדעתא דהכי איתגר ליה וכיון דמיומא קמא לא עבר תו לא עבר כדאמרינן לעיל שאינו עובר עליו אלא בקר ראשון אבל משום בל תשהא עובר מיום השוק ואילך כתוב בנימוקי יוסף נ״ל דנ״מ להני שאינם רגילים לפרוע תכף עד שיעשו חשבון ממה שחייב לו שאפי׳ יתבענו קודם חשבון אינו עובר ואפי׳ לא יתבע לו אלא דבר מועט שהוא יודע שהוא חייב לו ואפילו בלא חשבון:
(ט) {ט} אין בעל הבית עובר משום בל תלין אלא א״כ תבעו השכיר לא תבעו או שתבעו ולא היו לו מעות ליתן או שהמחהו אצל שלחני ליתן לו וקיבל עליו ליתן לו אינו עובר משנה שם א׳ שכר האדם וכו׳ יש בו משום ביומו תתן שכרו יש בו משום לא תלין פעולת שכיר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנוני אצל שלחני אינו עובר עליו ובגמרא ת״ר לא תלין פעולת שכיר יכול אפי׳ לא תבעו ת״ל אתך לדעתך יכול אפי׳ אין לו תלמוד לומר אתך שיש אתך יכול אפי׳ המחהו אצל חנוני ואצל שלחני ת״ל אתך ולא שהמחהו אצל חנוני ואצל שלחני ופרש״י לדעתך ולא מדעתו ולשון הרמב״ם פי״א מהלכות שכירות או שתבעו ולא היה לו מה יתן לו וכתב ה״ה פירוש שלא היה לו מעות בעין שהוא חייב ליתן לו כמבואר פ״ט עכ״ל:
ומה שכתב רבינו וקבל ליתן לו לשון הרמב״ם בפי״א מהלכות שכירות או שהמחהו אצל אחר וקבל הרי זה פטור ומפרש רבינו דהיינו לומר שקבל עליו ליתן לו ופשוט הוא וקצת משמע שאפי׳ לא נתרצה הפועל בהמחאה זו כיון שקבל עליו הלה ליתן לו שוב אינו עובר ומ״ש אפילו אין לב״ה ביד שולחני כלום כ״כ רש״י שם בפירוש המשנה הנזכרת וכן מבואר שם בגמרא בדברי הרי״ף והתוס׳ והרא״ש ז״ל:
ומה שכתב ואם המחהו אצל שולחני ואין לו בידו כלום וזה לא אמר ליה בפירוש אני פוטרך וכו׳ שם בגמ׳ אמתני׳ דהמחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר איבעיא להו חוזר או אינו חוזר רב ששת אמר אינו חוזר ורבה אמר חוזר וכתב הרא״ש שאם השולחני אינו רוצה ליתן לו פשיטא דחוזר אפי׳ אומר אני סומך על השולחני במעמד שלשתן שהרי השולחני יכול לחזור בו כיון דאין לבעל הבית בידו לא מלוה ולא פקדון אלא שולחני מקיף לב״ה ואין הלכה כרב ששת כיון שהשולחני יכול לחזור בו גם הפועלים חוזרים ותובעים מבע״ה דאטו בשופטני עסקינן שהשולחני לא יתן לו אם ירצה והם יפטרו את ב״ה ויפסידו שכרן ואפילו אם מחל לו מחילה בטעות היא אלא כי פליגי בששולחני אינו חוזר אם יכולים לחזור ולתבוע מב״ה אם ירצו רב ששת אמר אינו חוזר לפי שמחל לב״ה כל זמן שהשולחני אינו חוזר בו ורבה אמר חוזר דלא חשיב ליה מחילה והלכה כרבה דמתני׳ דייק כוותיה ומכאן ראיה דמחילה לא בעי קנין דהכא בלא קנין איירי דאי בקנין פשיטא דאינו חוזר דכיון שהקנה לו ודאי לפטרו לגמרי נתכוין ואפי׳ לא יתן לו השולחני דאי לפטרו כשיתן לו השולחני לזה לא הוצרך קנין שכבר נפרע אלא ודאי מיירי בלא קנין ואפ״ה אמר רב ששת אינו חוזר משום דמחל לו ולרבה דאמר חוזר משום דלא חשיב ליה מחילה עד כאן לשונו וגם הרי״ף פסק כרבה:
(י) {י} דין שבועת השכיר שנשבע ונוטל כתבתי למעלה בסימן פ״ט שם נתבאר:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144